האינטרנט באיראן חזר אתמול לפתע למספר דקות - וייתכן שזה בזכותנו

בימים האחרונים, באורח פלא - ואולי בעקבות תקיפות ישראליות, חזר האינטרנט לזמן קצר בתפוקה מועטה.

לפי דיווחים, ישראל תקפה את אחד המבנים ממנו בוצעה החסימה, וייתכן שהתעבורה חזרה לזמן קצר בעקבות כך.

לפי קבוצות פיקוח בינלאומיות, המהלך נועד לדכא כל אפשרות להתארגנות פנימית או העברת מידע אל מחוץ לגבולות המדינה בזמן הלחימה - הפחד הגדול ביותר של טהרן ואחת ממטרות המלחמה הלא-רשמיות של ישראל.

נתלה לאור יום: סערה סביב הוצאה להורג פומבית של מתאבק איראני

אריה רוזן|18:30

ההגבלות החריפות הפכו את הגישה לאינטרנט למשימה מסוכנת ויקרה. אזרחים מנסים לעקוף את החסימות באמצעות רשתות פרטיות (VPN) שעלותן מגיעה למחיר סל מזון משפחתי לכמה ימים, או באמצעות מערכות לווייניות של סטארלינק המותקנות בחשאי על הגגות.

מפקד משטרת המדינה, הגנרל אחמדרזה רדן, הצהיר כי כוחותיו עצרו כ-500 בני אדם, כשמחציתם מואשמים בשליחת תעוד ותמונות ל"מדינות אויב". "בהתבסס על רמות התעבורה, הייתי מצפה שכ-99 אחוז מהאיראנים אינם בעלי גישה קבועה לאינטרנט", הסביר דאג מאדורי, מנהל ניתוח האינטרנט בחברת קנטיק.

בעוד הציבור הרחב מנותק, צמרת השלטון האיראנית ממשיכה להשתמש ברשת לצרכי הסברה. כפי שדיווחנו, שר החוץ, עבאס אראקצ'י, התראיין לרשת תקשורת אמריקאית באמצעות פלטפורמת זום וטען כי הצעדים ננקטו מסיבות ביטחוניות. "אני קולם של האיראנים, ואני חייב להגן על זכויותיהם", אמר אראקצ'י בתגובה לשאלות על הפער בנגישות. במקביל, בכירים זוכים לשימוש ב"כרטיסי SIM לבנים" המאפשרים חיבור ישיר ולא מסונן לרשת העולמית.

מעבר לפגיעה בחופש המידע, הניתוק גורם לשיבושים תפעוליים בתוך איראן. בשבוע האחרון החלו לקרוס גם שירותים מקומיים כמו אפליקציות בנקים ונסיעות.

ההשלכות האנושיות של המצור ניכרות בכל היבט של חיי היומיום. תושבת טהרן העידה כי בשל העדר האינטרנט, אזרחים רבים אינם מודעים לאזהרות פינוי שמפרסמים הכוחות התוקפים ואינם יודעים אילו אזורים נמצאים תחת סכנה.

פאטמה שמס, מרצה איראנית המתגוררת בגלות, תיארה את המצב בשיחה עם ה'ניו יורק טיימס' כשילוב של "מלחמה חיצונית ומלחמה פנימית עם המשטר באמצעות מצור המידע", והוסיפה כי "האנשים הפשוטים לא יכולים לתעד את מה שקורה להם".

גם הקשר עם קרובי משפחה בחו"ל הפך לכמעט בלתי אפשרי, כאשר שיחות בינלאומיות נחסמות או מתייקרות באופן קיצוני. שרה, תושבת אירופה שלה משפחה בטהרן, סיפרה כי "אמא שלי מתקשרת אליי ישירות לקו קווי כל יום לשתי דקות בלבד כדי ליידע אותי שהיא בטוחה".