הקרמלין מגביר את קריאותיו לארצות הברית לנצל את השפעתה על קייב במטרה להביא להפסקת אש ולהסדר מדיני בהתאם לדרישות מוסקבה. לדברי יועץ הנשיא הרוסי לענייני מדיניות חוץ, יורי אושקוב, הפסקת אש אפשרית רק לאחר שצבא אוקראינה יסוג מהאזורים שבשליטתו בדונצק, המהווים לפי ההערכות כ־20% מהמחוז.
אושקוב, שדיבר אחרי שיחת טלפון בין ולדימיר פוטין לנשיא האמריקני דונלד טראמפ בראשית מרץ, הדגיש כי "ההתקדמות הצבאית של רוסיה בשטח אמורה לעודד את קייב להתקרב להסדר מדיני". רוסיה, הוסיף, דחתה הצעות לתיקונים שהעלו האוקראינים והאירופים לטיוטת המסגרת האמריקנית להסכם שלום.
ב־25 במרץ ציין אושקוב כי מוסקבה עודכנה ב"פירוט מלא" בתוצאות השיחות הדו־צדדיות שנערכו בין וושינגטון לקייב במיאמי, אך לא סוכם טקסט מוסכם עם רוסיה. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, האשים את ארצות הברית כי היא "מקשרת שלא לצורך בין שיתוף פעולה כלכלי לבין הסוגיה האוקראינית", וטען כי שתי המדינות "מאבדות רווחים פוטנציאליים" בשל כך.
בזירה האוקראינית, הנשיא וולודימיר זלנסקי יצא בסוף השבוע למסע פתאומי במדינות המפרץ, שבמהלכו נחתמו הסכמי שיתוף פעולה ביטחוניים לעשר שנים עם ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר. לפי זלנסקי, אוקראינה מציעה למדינות האזור ידע מבצעי שצברה בהתמודדות עם רחפנים איראניים - אותם דגמים שרוסיה השתמשה בהם לתקיפת ערים אוקראיניות.
זלנסקי אמר כי מתקיימים מגעים יומיומיים עם הצד האמריקני, אך קיים קושי לוגיסטי לחידוש השיחות המשולשות. וושינגטון הציעה לקיימן בשטחה, בעוד מוסקבה מסרבת לשלוח נציגים לאדמת ארצות הברית. לדבריו, "אוקראינה מוכנה להיפגש בכל מקום - חוץ מרוסיה ובלארוס".
נכון לסוף מרץ, הדיפלומטיה נותרת במבוי סתום. המגעים האחרונים שנערכו בפברואר בז’נווה הופסקו לאחר יומיים בלבד, עם פרוץ המערכה האמריקנית־ישראלית נגד איראן, שהסיטה את מוקד תשומת הלב מוושינגטון. פסקוב הודה כי הפסקת השיחות היא זמנית ונובעת בעיקר מ"עומס ביומן האמריקני", כלשונו.
המחלוקת המרכזית נוגעת לשאלת הטריטוריה: רוסיה דורשת את שליטתה המלאה על מחוזות דונצק ולוהנסק, בעוד קייב מסרבת לוותר על אדמות שעדיין אינן כבושות בידי הצבא הרוסי. מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, אמר בינואר כי "המגעים צומצמו לנושא אחד עיקרי - עתיד מחוז דונצק", אך אושקוב מיהר להבהיר ש"עוד נושאים רבים עומדים על הפרק".
0 תגובות