בלב השממה הקפואה של אנטארקטיקה, מתנהל כעת אחד המבצעים המדעיים הדרמטיים ביותר. לאחר מסע מפרך של 12 ימים בים הסוער ודרך שכבות קרח עבות במיוחד, הגיעה שוברת הקרח הדרום-קוריאנית "אראון" (Araon) אל היעד המאיים ביותר על פני כדור הארץ: קרחון תווייטס, המכונה בפי המדענים "קרחון יום הדין".
כדי להבין את גודל השעה, צריך להבין את גודל האיום. קרחון תווייטס הוא מסת קרח אדירה בשטח השווה בגודלו למדינת פלורידה. הוא אינו סתם קרחון; הוא מתפקד כ"פקק" בבקבוק המונע מכל אדמת הקרח של מערב אנטארקטיקה לגלוש אל האוקיינוס. אם תווייטס יקרוס לחלוטין, מפלס פני הים העולמי יעלה בכ-60 סנטימטרים.
במקרה הגרוע ביותר, קריסתו תגרור אחריה את הקרחונים השכנים ותוביל לעלייה קטסטרופלית של 3 עד 4.5 מטרים במפלס הים לאורך כמה מאות שנים – תרחיש שישכתב מחדש את קווי החוף של העולם כולו.
הממצאים האחרונים מהשטח מפתיעים ומדאיגים כאחד. מתברר כי הקרחון אינו רק נמס, הוא "רועד". מחקר חדש זיהה מאות רעידות אדמה קרחוניות שמרעידות את תווייטס, פעילות סייסמית שחמקה עד כה מהרדאר המדעי. בנוסף, מדענים גילו תופעה של צונאמי תת-ימי – גלים בגובה עשרות מטרים הנוצרים מקריסת חזיתות קרח ומערבלים מים חמים מעומק האוקיינוס ישירות אל בסיס הקרחון, מה שמאיץ את המסת האזור הרגיש ביותר שלו.
במרוץ נגד הזמן, צוות של 40 מדענים מתכנן מבצע נועז: שימוש במים חמים כדי לקדוח חור בעומק של כ-800 מטרים (חצי מייל) דרך הקרח. המטרה היא להחדיר מכשירי מדידה לתוך "אזור המגע" המסתורי שבו המים החמים אוכלים את הקרחון מלמטה.
אולם הטבע אינו מקל עליהם. קפטן הספינה, קים גוואנג-האון, נאלץ להישאר ער מעל ל-30 שעות ברציפות כדי לנווט בתוך קרח דחוס ומסוכן, כשקולות הריסוק נשמעים בבטן הספינה כמו מכונת כביסה ענקית. כעת, עננות כבדה מונעת מהמסוקים להעביר את ציוד הקידוח אל פני הקרחון.
0 תגובות