
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ממשיך לתקוף את קנדה באמצעות טענות שאינן תואמות את המציאות, על רקע מלחמת הסחר המתחדשת בין המדינות.
לאורך עימותי המסחר הציג הנשיא שורה של קביעות שגויות, בהן הטענה הבלתי מבוססת כי הציבור הקנדי תומך בהפיכת המדינה למדינה ה-51 של ארה"ב, הקביעה כי קנדה אסרה על בנקים אמריקאים לפעול בשטחה, והטענה כי לסין ולרוסיה יש ספינות המקיפות את קנדה.
כמו כן טען הנשיא כי לקנדה אין צבא, זאת בעוד צבאה משתף פעולה באופן הדוק עם ארה"ב במפקדת הגנת האוויר והחלל של אמריקה הצפונית ולחם לצדה במלחמות רבות.
ההצהרות האחרונות פורסמו ברשתות החברתיות ביום שני, יום לאחר ששר התחבורה שון דאפי הצהיר בביטול כי קנדה היא "מדינה שאין לה צבא", דברים שעוררו גינויים ותיקונים מצד גורמים קנדיים ומפקדים צבאיים אמריקאים בדימוס.
שיעור האבטלה בקנדה
"שיעור האבטלה בקנדה עומד כעת על 10%, ועולה במהירות."
קביעה זו שגויה משני חפזיה. שיעור האבטלה בקנדה ירד ל-6.4% בחודש יולי, ירידה שהשלימה חודש שלישי ברציפות של מגמת ירידה והגיעה לשפל של שנתיים. בנוסף, בעת השוואה לשיעור האבטלה בארה"ב שעמד על 4.1% ביולי, סוכנות הסטטיסטיקה הפדרלית של קנדה מציינת כי שימוש בשיטת החישוב האמריקאית היה מפחית את השיעור הקנדי בכאחוז שלם.
היקף התלות של קנדה בארצות הברית
"הם מרגישים זכאים, ובכל זאת, אנחנו לא צריכים את קנדה, הם צריכים אותנו! הם עושים 95% מהעסקים שלהם עם ארה"ב, אצלנו זה בדיוק ההפך!"
אף על פי שהכלכלה הקנדית נשענת במידה רבה על ארה"ב, אין כל ביסוס לנתון של 95% הצהיר הנשיא. בשנת 2025, כ-72% מייצוא הסחורות הקנדי הגיע לארה"ב, נתון שהמשיך לרדת מתחת ל-70% במחצית הראשונה של שנת 2026. הירידה נובעת בין היתר מהימנעות של צרכנים קנדים מרכישת מוצרים אמריקאיים וממדיניות הממשל הקנדי לגיוון אפיקי המסחר. מנגד, קנדה מהווה שותפת סחר קריטית עבור ארה"ב, בהיותה יעד הייצוא השני בגודלו ומקור הייבוא השני בגודלו עבור המשק האמריקאי. בנוסף, תעשיות אמריקאיות רבות תלויות בחומרי גלם מקנדה, כפי שהודה טראמפ עצמו כשאמר "אתם יודעים, באופן אנוכי, אנחנו צריכים אלומיניום במדינה הזו. אין לנו את זה. אנחנו מקבלים את הרוב מקנדה, ואנחנו צריכים את זה מאוד."
המכסים החקלאיים של קנדה והגירעון המסחרי של ארצות הברית מול קנדה
"המכסים הגבוהים באופן מגוחך שלהם על החקלאים והתוצרת החקלאית שלנו הפכו את החיים לבלתי אפשריים עבור הפטריוטים האמריקאים הגדולים הללו, ויצרו מזה זמן רב גירעון של 60 מיליארד דולר בין שתי המדינות שלנו."
משפט זה כולל מספר כשלים עובדתיים. ראשית, המסחר החקלאי בין המדינות פטור ברובו המוחלט ממכסים, כאשר כ-97% מהייצוא החקלאי האמריקאי לקנדה נכנס ללא כל מכס. שנית, המכסים הגבוהים שקנדה מטילה על מספר מצומצם של מוצרים כמו חלב ועופות חלים רק לאחר ניצול מכסות יבוא פטורות, שאותן ארה"ב אפילו אינה מתקרבת למלא. פרופסור לכלכלה טרבור טומב הסביר כי "לכן, נכון לומר שלקנדה יש מכסים עצומים על סוגים מסוימים של פריטים. אבל זה נכון רק עבור תת-קבוצה קטנה מאוד של מוצרים חקלאיים... וגם בתוך המוצרים הללו, אנחנו בדרך כלל לא 'גובים' את המכסים הללו מכיוון שארה"ב אינה מייצאת מספיק כדי שהמכסים ייכנסו לתוקף".
עיקר הגירעון המסחרי של ארה"ב מול קנדה נובע מייבוא נפט גולמי מוזל בהיקפים נרחבים. כמו כן, הנתון של 60 מיליארד דולר מתייחס למסחר בסחורות בלבד ומתעלם ממאזן השירותים, שבו מחזיקה ארה"ב בעודף משמעותי שמפחית את הגירעון הכולל בין המדינות לרמה נמוכה בהרבה.








0 תגובות