אחרי שבועות של הסלמה ואיום בריטי בגירוש דיפלומטים ישראלים: הקונסוליה הבריטית הכללית מסיימת את פעילותה במתכונתה הקודמת, אך בריטניה תמשיך לפעול במבנה באמצעות "המשלחת הבריטית, ירושלים".
ישראל מדגישה כי מימשה את כל צעדי התגובה שעליהם הכריזה; הבריטים מדגישים כי הצליחו לשמר את נוכחותם הדיפלומטית בעיר.
המשבר הדיפלומטי החריף בין ישראל לבריטניה הגיע אמש להבנות, שמאפשרות לשני הצדדים להציג לציבור הישג משמעותי – אף שכל אחת מהממשלות מדגישה חלק אחר לחלוטין מההסכמה.
על פי הודעת שר החוץ גדעון סער, ישראל עמדה בכל ארבעת הצעדים שעליהם הכריז ב-8 בספטמבר בעקבות החלטת בריטניה להטיל צעדים נגד ההתנחלויות: נציגי בריטניה סולקו ממרכז הסיוע הבינלאומי לעזה בקריית גת, הפעילות הבריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית הופסקה, 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים נאסרו בכניסה לישראל – והקונסוליה הבריטית בירושלים מסיימת את פעילותה.
אלא שבמקביל, ישראל ובריטניה הגיעו להבנות שמונעות הידרדרות נוספת ביחסים.
על פי ההבנות, הקונסולית הכללית הבריטית ו-20 דיפלומטים, כולל היא עצמה, יסיימו את תפקידם ויעזבו את ישראל. עם זאת, המבנה שבו פעלה הקונסוליה נמצא בבעלות ממשלת בריטניה, וישראל אישרה לבריטים להמשיך להפעיל בו צוות מצומצם של שבעה דיפלומטים.
הצוות החדש יפעל במתכונת מצומצמת מאוד, והוא לא יפעל עוד תחת הכותרת "הקונסוליה הבריטית הכללית בירושלים".
וזה בדיוק המקום שבו מתגלה הפער בין שתי הגרסאות.
ישראל: "הקונסוליה נסגרה – כל הצעדים שלנו מומשו"
מבחינת ירושלים, ההישג המרכזי הוא העובדה שההחלטה המקורית לא בוטלה. סער הדגיש בהודעתו כי "כל ארבעת הצעדים" שעליהם הכריז ב-8 בספטמבר "מומשו".
המשמעות מבחינת ישראל היא שהקונסוליה הבריטית, כפי שפעלה עד היום, אכן חדלה להתקיים. הקונסולית הכללית ועשרות מאנשי הצוות עוזבים, והנציגות הבריטית בעיר מצטמצמת באופן משמעותי.
סער אף הדגיש כי בהתאם להבנות "לא יינקטו צעדים נגד ישראל כתוצאה מיישום ההחלטות".
זו נקודה מרכזית מבחינת ירושלים, במיוחד על רקע האיום הבריטי שפורסם בימים האחרונים, שלפיו לונדון עשויה לגרש דיפלומטים ישראלים בתגובה להוצאת אנשי הקונסוליה הבריטית. לפי הדיווחים שקדמו להבנות, אפילו נשקלה אפשרות לגירוש של עד 27 דיפלומטים ישראלים – אחד תמורת כל דיפלומט בריטי שיורחק.
כעת, לפי ההודעה הישראלית, תגובת הנגד הזו לא תצא לפועל כל עוד מתקיים הדיאלוג שעליו סוכם.
מבחינת סער, זהו למעשה המסר המרכזי של ההסכם: ישראל לא חזרה בה מהצעדים שעליהם הכריזה, ובמקביל מנעה הסלמה דיפלומטית נוספת.
בריטניה: "הקונסוליה לא נסגרת – אנחנו נשארים בירושלים"
בלונדון, לעומת זאת, בחרו למסגר את אותה הבנה באופן שונה לחלוטין.
שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הצהיר כי בריטניה אינה מקבלת את הטענה שלישראל יש זכות חוקית לסגור את הקונסוליה, והדגיש כי מבחינת הממשלה הבריטית מזרח ירושלים היא שטח כבוש.
אבל מיד לאחר מכן הגיע המשפט שממחיש כיצד הבריטים מציגים את התוצאה: "הקונסוליה הכללית לא תיסגר".
במקום זאת, לפי ההודעה הבריטית, המבנה ייקרא מעתה "המשלחת הבריטית, ירושלים" (UK Mission, Jerusalem).
לדברי לונדון, המשלחת תהיה עצמאית ותמשיך לפעול, להעניק שירותים חיוניים ולעבוד מול הפלסטינים. בריטניה מדגישה בכך שהמטרה החשובה מבחינתה – שימור נוכחותה בירושלים והמשך פעילותה מול הפלסטינים – נשמרה.
גם כאן יש פער מעניין: ישראל אומרת "הקונסוליה נסגרה", בעוד בריטניה אומרת למעשה "הקונסוליה לא נסגרה – היא קיבלה שם ומבנה פעילות חדשים".
מדובר, אם כן, לא רק בהבדל סמנטי. זהו חלק מהאופן שבו כל ממשלה מבקשת להציג את תוצאות המשבר לציבור שלה.
אז מה באמת הוחלט?
מתחת לניסוחים השונים, ההבנות ברורות יחסית:
הקונסוליה הבריטית הכללית במתכונתה הנוכחית מסיימת את פעילותה. הקונסולית הכללית ו-20 דיפלומטים עוזבים את ישראל.
עם זאת, בריטניה אינה נדרשת לעזוב את המבנה. ישראל מאפשרת לבריטים להשאיר בו צוות של שבעה דיפלומטים, שיפעל במתכונת מצומצמת תחת השם "המשלחת הבריטית, ירושלים".
במקביל, שני הצדדים ימשיכו בדיאלוג מדיני בנושאים שבמחלוקת.
ובעיקר: לפי ההבנות, בריטניה לא תנקוט בשלב זה צעדי תגמול נגד ישראל בעקבות סגירת הקונסוליה, כל עוד השיחות נמשכות באופן אמין.
המשמעות היא שהתרחיש החריף שעמד על הפרק – סגירת הנציגות הבריטית לצד גירוש הדדי של דיפלומטים – נמנע בשלב זה.
הסנקציות הבריטיות נשארות בתוקף
נקודה חשובה נוספת היא מה שלא סוכם.
בריטניה אינה מבטלת בהודעתה את הצעדים שעליהם הכריזה ב-8 בספטמבר. להפך: מיליבנד מדגיש כי בריטניה "עומדת איתנה" מאחורי הצעדים שנקטה בתיאום עם הקהילה הבינלאומית, ובכלל זה המדיניות כלפי ההתנחלויות.
כלומר, אין כאן הסכמה ישראלית למדיניות הבריטית ואין כאן הסרה של הצעדים הבריטיים.
במקביל, ישראל אינה מבטלת את צעדי התגובה שעליהם הכריזה.
למעשה, שני הצדדים משאירים את עמדותיהם המקוריות על כנן – אך מסכימים שלא להפוך את המשבר הנוכחי לעימות דיפלומטי רחב יותר.
"לא רצינו להגיע לכך" – אבל ירושלים מציגה שינוי בכללי המשחק
סער כתב כי ישראל "לא רצתה להגיע" למצב שנוצר, אך טען כי פעולות ממשלת הלייבור הובילו להסלמה.
לדבריו, בשנים האחרונות נקטה בריטניה שורה ארוכה של צעדים נגד ישראל, בהם הכרה במדינה פלסטינית, השעיית רישיונות לייצוא ביטחוני, סנקציות על שרים ויחידים ישראלים, הקפאת המשא ומתן על הסכם סחר חופשי והגבלות נוספות על שיתוף הפעולה הביטחוני.
סער הציג את ההתפתחויות האחרונות כחלק משינוי רחב יותר במדיניות הישראלית, והצהיר כי "תקופת ההכלה הישראלית" הסתיימה – הן במישור הביטחוני והן במישור המדיני.
מנגד, לונדון אינה מקבלת את עצם הלגיטימיות של הצעד הישראלי נגד הקונסוליה וממשיכה להציג את מדיניותה ביחס להתנחלויות ולפתרון שתי המדינות כעקרון שהיא אינה מתכוונת לסגת ממנו.
המשבר לא נפתר – הוא הוקפא
לכן, למרות הכותרות על "הבנות", אין מדובר בפיוס או בפתרון למחלוקת העמוקה בין ירושלים ללונדון.
הפערים המרכזיים – ההתנחלויות, מעמדה של מזרח ירושלים, המדיניות הבריטית כלפי ישראל והפלסטינים והצעדים שנקטה בריטניה – נשארו בעינם.
מה שהושג הוא מנגנון שמאפשר לשני הצדדים להימנע כרגע מהצעד הבא בסולם ההסלמה.
ישראל יכולה לומר: הקונסוליה נסגרה, ארבעת צעדי התגובה בוצעו, והבריטים לא קיבלו את ביטול ההחלטה.
בריטניה יכולה לומר: הנוכחות הבריטית בירושלים נשמרה, המבנה ממשיך לפעול, השירותים לפלסטינים נמשכים, והקונסוליה לא "נסגרה" מבחינת הפעילות הבריטית.
ובמבחן המעשי, התוצאה היא שילוב של שתי הגרסאות: הקונסוליה במתכונתה הקודמת אכן מסתיימת, אך בריטניה אינה עוזבת את ירושלים. שבעה דיפלומטים ימשיכו לפעול במבנה, והצדדים נמנעים בשלב זה מצעדי תגמול נוספים.
ההבנות מספקות לשני הצדדים דרך להציג הישג, אך גם משאירות את המשבר הבסיסי על כנו. השאלה הגדולה כעת תהיה אם הדיאלוג החדש יוביל לייצוב היחסים – או רק ידחה את העימות הבא.