דלג לתוכן הראשי
בעיר במצור ב-2026

זוועה בכביש המוות: תושבי העיר הכבושה יוצאים למסע קטלני כדי להשיג אוכל 

תושבי אולשקי שבמחוז חרסון, הנמצאת בשליטה רוסית סמוך לקו החזית, מדווחים על מחסור חמור במזון, מים ותרופות | מי שמנסה לצאת מהעיר כדי להצטייד נאלץ לעבור בכביש ממוקש החשוף לתקיפות רחפנים – ותושבים מזהירים כי האפשרות להישאר בעיר עלולה להסתיים ברעב | כך נראה מצור ב-2026 (בעולם) 

משלוחי אוכל מוטסים באולשקי
משלוחי אוכל מוטסים באולשקי (צילום: משרד החוץ של אוקראינה)

מצב הומניטרי קשה הולך ומחריף בעיר אולשקי שבדרום אוקראינה, הנמצאת תחת שליטה רוסית סמוך לקו החזית.

תושבים שנותרו בעיר מספרים ל'רויטרס' כי אספקת המזון כמעט ופסקה לחלוטין, וכי הדרך היחידה שנותרה עבור חלקם להשיג מצרכים חיוניים היא מסע מסוכן של עשרות קילומטרים דרך אזור שבו פזורים מוקשים ושבו פועלים רחפני תקיפה.

לדברי תושבים, משלוחי המזון האחרונים לחנות מקומית הגיעו בחודש מאי. מאז, רבים מהם מתקיימים בעיקר ממלאי שנותר בבתיהם ומגידולים מקומיים, אולם עם התקרבות החורף גם המקורות הללו הולכים ואוזלים.

אחת מתושבות העיר, שביקשה שלא לחשוף את שמה מחשש לנקמה מצד הכוחות הרוסיים, סיפרה לרויטרס כי יצאה לאחרונה לכיוון העיירה רדנסק, הנמצאת כ-20 קילומטרים מדרום-מזרח לאולשקי, בניסיון להשיג מזון. בדרכה חזרה נפגעה ממוקש.

לדבריה, ימים ספורים קודם לכן נהרגו שלושה בני אדם באותו מסלול, המכונה בפי התושבים "כביש המוות".

הכביש המוביל מאולשקי לעבר האזורים שבשליטה רוסית עמוק יותר באזור מתואר כנתיב מסוכן במיוחד. צילומים שאומתו על ידי רויטרס מציגים כלי רכב שרופים ונטושים לאורך הדרך, בעוד רחפנים מאיימים על מי שעושה את דרכו באזור.

אולשקי מנתה לפני המלחמה כ-24 אלף תושבים. כיום נותרו בה, לפי נתוני ראש משלחת האו"ם לזכויות אדם באוקראינה, כ-1,700 בני אדם בלבד, ובהם 47 ילדים.

מצב התשתיות בעיר קשה אף הוא. לפי העדויות, אין אספקה יציבה של חשמל, מים או חימום, והיציאה מהעיר הפכה למסוכנת יותר ויותר.

"אלה מילים נוראיות לומר, אבל הם יודעים שהם ימותו – מרעב או מהפצצות", אמרה לרויטרס טטיאנה חסננקו, העומדת בראש המינהל הצבאי המקומי באזור הנמצא בשליטה אוקראינית. לדבריה, היא נמצאת בקשר שוטף עם תושבים שנותרו באולשקי.

גם גורמים אוקראיניים מתריעים מפני המצב. נציב זכויות האדם של אוקראינה, דמיטרו לובינץ, אמר כי התושבים ניצבים בפני בחירה קשה: להישאר בעיר ולהסתכן ברעב, או לנסות להימלט תוך סיכון חייהם במוקשים ובתקיפות.

לדבריו, קייב הציעה הפסקת אש מקומית ופתיחת נתיבי פינוי עבור אזרחים המעוניינים לעזוב את העיר, אך רוסיה דחתה את ההצעה.

שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביחה הטיל על רוסיה, אותה הגדיר כמדינה התוקפת, את "מלוא האחריות לאסון ההומניטרי".

מנגד, רוסיה הכירה בקיומן של בעיות חמורות באספקת מזון וציוד רפואי באולשקי, וטענה כי הצבא הרוסי פועל לפתור אותן. מוסקבה האשימה את אוקראינה בכך שהיא מונעת את העברת האספקה לעיר.

אוקראינה טענה כי שיגרה מזון לעיר באמצעות רחפנים, אך התושבים הביעו ספק בכך שהסיוע הגיע אליהם.

המחסור במזון אינו תופעה חדשה עבור תושבי אולשקי, אך לפי העדויות המצב הידרדר באופן משמעותי מאז מאי. עד אותה תקופה הצליחו מתנדבים אוקראינים להכניס מזון לעיר ולסייע בפינוי תושבים.

מאז, רבים מהנותרים בעיר נאלצו להסתמך על מה שגידלו בעצמם או על מלאי ישן שנשמר בבתים.

לרויטרס סיפרה אישה אוקראינית בשם לריסה, שנמלטה מאולשקי זמן קצר לאחר הפלישה הרוסית בפברואר 2022, כי בעלה בן ה-72 עדיין נותר בעיר. לדבריה, הוא מתקיים בעיקר מירקות ומלחם שהוא מכין בעצמו על אש פתוחה.

לדבריה, מאז חודש מאי אין בביתם ביצים, מוצרי חלב או בשר. אפילו מלאי הקמח הישן שנותר בבית התקלקל זה מכבר.

לריסה סיפרה כי אסרה עליו לנסות לצאת מהעיר בחיפוש אחר מזון, משום שהיא רואה בנסיעה לרדנסק הימור על חייו. "זה כמו רולטה רוסית", אמרה.

עם התקרבות החורף הולכים ונעלמים גם מקורות המזון האחרונים. הירקות שגודלו במהלך הקיץ, ובהם מלפפונים, קישואים ועגבניות, הולכים ואוזלים.

אחת התושבות סיפרה כי גם האפשרות להחליף חפצים תמורת מזון כמעט ונעלמה: "באמת לא נשאר שום דבר להחליף. השתמשנו בהכול".

לדבריה, אפילו הרתחת מים הפכה למשימה מורכבת, משום שאין אפשרות להשיג בלוני גז. תרופות שנותרו בעיר פגו את תוקפן, והיא עצמה אוכלת לדבריה פעם אחת בלבד ביום – חתיכה דקה של לחם שטוח עם עגבנייה, מלח או דבש.

החורף המתקרב צפוי להחריף עוד יותר את מצוקתם של מי שנותרו בעיר, כאשר אספקת המזון והתרופות אינה סדירה, התשתיות קרסו בחלקן והדרך החוצה ממשיכה להיות חשופה למוקשים ולתקיפות.

עבור התושבים, כך עולה מהעדויות שנאספו, הדילמה הולכת ונעשית קשה יותר: להישאר בעיר המנותקת מאספקה חיונית – או לנסות לעבור ב"כביש המוות" בתקווה להגיע למקום שבו ניתן להשיג מזון.

עוד בבעולם: