לפחות 72 בני אדם נהרגו, לפי דיווח של ארגון זכויות אדם סודאני, בתקיפה אווירית שפגעה בשבת באתר לכריית זהב באזור הגבול שבין סודאן למצרים.
הארגון, "עורכי דין לשעת חירום" (Emergency Lawyers), האשים את חיל האוויר המצרי בביצוע התקיפה.
התקיפה התרחשה באזור ההררי ג'בל אל־עוקיידאת (Jabal al-Uqaydat), סמוך לשוק הכרייה אל־אנסארי, אזור שבו פועלים כורי זהב עצמאיים רבים.
לפי עדויות שפורסמו בסוכנות הידיעות AFP, אחד הניצולים סיפר כי מטוס הופיע מעל האתר בשעות הבוקר והכה בו חמש פעמים. לדבריו, הכורים נמלטו בבהלה אל ההרים מחשש לתקיפות נוספות, ובמקום נותרו הרוגים ופצועים.
הדיווחים הראשונים הצביעו על מספרי נפגעים נמוכים יותר. רשת הרופאים הסודאנית דיווחה על לפחות 13 הרוגים ו־28 פצועים, והזהירה שמספר הקורבנות עלול לעלות. בהמשך פרסם ארגון Emergency Lawyers את ההערכה שלפיה לפחות 72 בני אדם נהרגו.
תקיפה שנייה בתוך חודשים
האירוע הנוכחי אינו הראשון מסוגו באזור. ביוני 2026 דווח על תקיפות נגד אתרי כריית זהב באותו מרחב, שגם בהן הואשמו כוחות מצריים.
לפי תחקיר שפרסם האתר העצמאי המצרי Mada Masr, מניין ההרוגים באירועי יוני התייצב בהמשך על 23 בני אדם, לאחר שבשלב הראשוני הופצו הערכות גבוהות יותר. גורמים מצריים אישרו אז כי הצבא ביצע תקיפות נגד קבוצות סודאניות שלטענתם חצו לשטח מצרים וכרו זהב ללא רישיון.
באותה פעילות מסרה מצרים כי עצרה 223 בני אדם, ובהם 136 אזרחים זרים, במסגרת מבצע נגד כריית זהב בלתי חוקית והברחות נשק. לפי הגרסה המצרית, הפעילות התבצעה בשטח מצרים. מנגד, ארגונים סודאניים טוענים כי התקיפות פגעו בכורים בשטח סודאן.
מאבק על שטח עשיר בזהב
שורש המחלוקת נעוץ גם בגבול שאינו מוסכם בין המדינות. מצרים וסודאן חלוקות על השליטה באזור משולש חלאיב, ואזורי הכרייה הסמוכים עשירים במרבצי מחצבים.
בעוד קהיר מציגה את פעילותה כחלק מהמאבק בכרייה בלתי חוקית, בהברחות ובחציית הגבול, ארגון Emergency Lawyers טוען כי התקיפות החוזרות נועדו לחזק את השליטה המצרית באזור ולבסס אחיזה במשאביו הטבעיים.
לכריית הזהב יש גם חשיבות כלכלית וביטחונית רחבה יותר בסודאן, השקועה במלחמה מאז אפריל 2023 בין צבא המדינה לכוחות התמיכה המהירה (RSF).
המלחמה החריפה את המשבר הכלכלי וההומניטרי ודחפה אנשים נוספים לחפש פרנסה בכרייה עצמאית, לעיתים בתנאים מסוכנים. לפי דיווח אל־ג'זירה, הזהב המוברח מאזורי הלחימה בדרפור ובקורדופן משמש גם למימון פעילותם של גורמים חמושים.
כרגע, נותרו שאלות מרכזיות ללא תשובה: האם התקיפה בוצעה בידי חיל האוויר המצרי, מה היה מיקומה המדויק ביחס לקו הגבול, ומהו מספר ההרוגים הסופי. הדיווחים על עשרות הרוגים נשענים בעיקר על ארגוני זכויות אדם ועדויות ניצולים, ולא על חקירה עצמאית שהשלימה את אימות הפרטים.