דלג לתוכן הראשי
44 או 45?

אילהאן עומאר בצרות: החקירה הפדרלית נגד שונאת ישראל מסתבכת 

פשיטה של ה-FBI בוושינגטון, בדיקת נכסים וחשיפה חדשה על שינוי גילה ברישומים: האם שונאת ישראל הגדולה בקונגרס זייפה מסמכים כדי לקבל אזרחות אמריקנית, והאם הטענות לרדיפה פוליטית הן רק מסך עשן? (חדשות בעולם)

דש
כיכר השבת |
חברת הקונגרס אילהאן עומאר (צילום: מאת Tony Webster from Minneapolis, Minnesota, United States)

חברת הקונגרס האמריקנית אילהאן עומאר, מהמבקרות החריפות ביותר של ישראל ואחת מיריבותיו הבולטות של הנשיא , ניצבת בפני סערה חדשה: סוכנים פדרליים ערכו חיפוש בביתה בוושינגטון, ובמקביל נבדקים מסמכי ההגירה שלה והדיווחים הכספיים שמסרה.

החיפוש נערך ב־12 באוקטובר במסגרת חקירה פלילית פדרלית. לפי הדיווחים ב, החוקרים בודקים חשדות הנוגעים למסמכי ההגירה שהגישו עומאר ואביה המנוח לפני שנים.

הסוכנים בפתח ביתה של אילהאן עומאר
הסוכנים בפתח ביתה של אילהאן עומאר (צילום: רשתות חברתיות)

בין היתר נבדקת הטענה כי נמסרו פרטים לא נכונים כדי לאפשר לה לקבל אזרחות אמריקנית. עומאר מכחישה את ההאשמות וטוענת כי מדובר ברדיפה פוליטית.

כעת פרסם ה״ניו יורק פוסט״ כי לאחר בחירתה לקונגרס ביקש צוותה לתקן את שנת לידתה ברישומים ציבוריים, מ־1981 ל־1982. השינוי, שבוצע לפי הדיווח ב־2019, הצית מחדש טענות ותיקות בנוגע לגילה ולנסיבות קבלת האזרחות שלה. עצם שינוי הרישום אינו מוכיח מרמה, והחשדות טרם הוכחו.

במקביל, נבדקים גם הדיווחים הכספיים של עומאר ובעלה, טים מיינט. לפי דיווחים, שווי נכסיהם המדווח זינק בין השנים 2023 ו־2024, מ־15 אלף עד 51 אלף דולר בשנת 2023 ל־6 מיליון עד 30 מיליון דולר בשנת 2024. ובהמשך תוקנו חלק מהנתונים בטענה לטעויות חשבונאיות. התיקונים והפערים בדיווחים עוררו שאלות, אך אין בכך כשלעצמו הוכחה לעבירה פלילית.

חברת המפלגה הדמוקרטית אילהאן עומאר (צילום: שאטרסטוק )

עומאר היא מהקולות החריפים ביותר נגד ישראל במפלגה הדמוקרטית. היא תיארה את ישראל כמדינת אפרטהייד, האשימה אותה בביצוע רצח עם בעזה והתנגדה לסיוע צבאי אמריקני נוסף לה.

בעבר עוררה סערה כשכתבה כי ישראל ״הפנטה את העולם״, ובהמשך התנצלה על הניסוח. ב־2019 ספגה ביקורת גם בעקבות דבריה על השפעת הכסף על התמיכה האמריקנית בישראל, שנתפסו בעיני מבקריה כאמירה הנשענת על סטריאוטיפים אנטישמיים.

העימות שלה עם טראמפ חריף לא פחות. הנשיא תקף אותה לאורך השנים בשל עמדותיה, מוצאה והתבטאויותיה, ואילו עומאר מאשימה את ממשלו בניצול רשויות האכיפה נגד יריבים פוליטיים. לאחר החיפוש בביתה טענה כי לא תיתן למסע ההפחדה, לדבריה, להשתיק אותה. טראמפ מצדו אמר כי הרשויות בוחנות אותה בקפידה.

אך מדבר אחד קשה להתעלם: האם השנאה לישראל הפכה למסך עשן עבור פוליטיקאים שמסתבכים בפרשות מביכות? מאילהאן עומאר ועד ראש ממשלת ספרד, עולות שאלות על חשדות וחקירות לצד קו אנטי ישראלי חריף. האם המאבק בישראל משמש לעיתים דרך להסיט את תשומת הלב מהצרות בבית, או שמדובר בצירוף מקרים?

בכתבה זו נעשה שימוש בצילומים אשר בעל הזכויות בהם לא נודע או לא אותר, בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות שלחו הודעה על כך בצירוף הצילום המקורי לדוא"ל desk@kikar.co.il.

עוד בבעולם: