כפי שדווח בשבוע שעבר הנהלת ה"וושינגטון פוסט" הודיעה בשבוע שעבר על גל פיטורים המוני של כ-300 עובדים, המהווים כשליש מכוח האדם במערכת החדשות. המהלך הדרמטי, שכונה בפי העובדים כ"מרחץ דמים מוחלט", מה שיוביל לצמצום משמעותי בסיקור החדשות המקומי והבינלאומי.
בשיחת זום שקיים העורך הראשי, מאט מארי, הוא הגדיר את הפיטורים כ"איפוס אסטרטגי" שנועד להבטיח את עתיד העיתון בשוק מדיה צפוף ותחרותי. מארי הודה כי המהלך יהיה "מכאיב" ויהווה "זעזוע למערכת", אך ציין כי העיתון חייב להפוך ל"חיוני יותר" עבור קוראיו. הפיטורים הגיעו על רקע דיווחים כי העיתון הפסיד כ-100 מיליון דולר בשנת 2024 בלבד.
שלושה ימים בלבד לאחר ההודעה על הפיטורים, הודיע המו"ל והמנכ"ל ויל לואיס על התפטרותו המיידית. לואיס, שכהונתו בת השנתיים הייתה רצופה במחלוקות אתיות, ספג ביקורת קטלנית לאחר שנצפה מבלה בזמן שעובדיו איבדו את פרנסתם. במקומו מונה לתפקיד המנכ"ל והמו"ל הזמני ג'ף ד'אונופריו, ששימש עד כה כסמנכ"ל הכספים של העיתון. ד'אונופריו הבטיח לעובדים כי תחת הנהגתו העיתון ישלב "עיתונות ללא פשרות וחסרת פחד" יחד עם בניית מודל עסקי בר-קיימא.
בעלי העיתון, ג'ף בזוס, גיבה את המינוי של ד'אונופריו וציין כי הוא יוביל את ה"פוסט" לפרק הבא שלו. עם זאת, בזוס עצמו נמצא תחת מתקפה מצד עובדים וקוראים. מרטין בארון, העורך הראשי לשעבר, האשים את בזוס ב"ניסיונות מעוררי בחילה להתחנף לנשיא טראמפ", בייחוד לאחר ההחלטה ב-2024 לבטל את התמיכה במועמדת לנשיאות קמלה האריס, צעד שהוביל לנטישה המונית של כ-250,000 מנויים.
ה"וושינגטון פוסט" נוסד ב-6 בדצמבר 1877 והפך לבעל השפעה עולמית, עם 76 פרסי פוליצר באמתחתו. העיתון קנה את תהילתו בזכות חשיפות היסטוריות כמו מסמכי הפנטגון (1971), ששינו את דעת הקהל על מלחמת וייטנאם, ופרשת ווטרגייט (1972), שהובילה להתפטרותו של הנשיא ריצ'רד ניקסון. כעת, האיגוד המקצועי של העיתון מזהיר כי "לא ניתן לרוקן חדר חדשות מבלי שיהיו לכך השלכות על האמינות והעתיד שלו.
0 תגובות