מנהיג מפלגת הירוקים בבריטניה, זאק פולנסקי, נחל הפסד צורב בבחירות למושב הפרלמנטרי של מחוז הולבורן וסנט פנקראס שבלונדון. פולנסקי קיווה לנצל את המומנטום הפוליטי כדי להיבחר לפרלמנט במקומו של ראש הממשלה ומנהיג הלייבור לשעבר, קיר סטארמר, שפרש מתפקידו.
אלא שבסופו של המרוץ, מועמדת מפלגת הלייבור, סאגל עבדי-וואלי, קטפה את הניצחון ונבחרה לפרלמנט. עבדי-וואלי הבטיחה את מושבה לאחר שגרפה 12,292 קולות, המהווים 45.17% מסך ההצבעות, והותירה את פולנסקי מאחור עם 8,928 קולות בלבד (32.81%).
ההפסד של פולנסקי מגיע בצל סערה פוליטית וציבורית נרחבת בבריטניה, בעקבות החלטה שנויה במחלוקת שקיבלה מפלגתו ימים ספורים קודם לכן. בכנס המפלגה שנערך בברייטון, אישרו חברי מפלגת הירוקים הצעת החלטה הקובעת כי "ציונות היא גזענות".
ההצעה עברה ברוב של 56% מול 44% מקרב המצביעים, כאשר מתוך יותר מ-200 אלף חברי המפלגה הרשומים השתתפו בהצבעה 1,835 חברים בלבד. בהצעה מתוארת הציונות כ"אידיאולוגיה פוליטית הקוראת להקמת מדינה יהודית המבוססת על לאומיות אתנית", והמסמך קורא להקמת מדינה פלסטינית אחת שבה יהיו "זכויות שוות לכולם". בהחלטה לא נכלל כל אזכור לקיומה של מדינת ישראל, והיא אינה כוללת התייחסות לפתרון שתי המדינות.
פולנסקי, שמוצאו יהודי, נמנע מלהצביע על ההחלטה ושתק בתחילה. אך לאחר הפסדו בבחירות בחר להתייחס לנושא בראיון ל"סקיי ניוז". הוא סיפר כי גדל בבית ציוני על האתוס של "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ", אך הוסיף: "ככל שהשכלתי ולמדתי, הגעתי למסקנה שאני לא מאמין שזה נכון. מה שאנחנו רואים כעת הוא רצח עם מתמשך ועקירה של העם הפלסטיני מבתיו. אני מאמין שזה גזעני באופן מובהק".
עם זאת, פולנסקי נמנע מלהביע תמיכה מפורשת בהחלטה שקיבלה מפלגתו, וציין כי אינו סבור שתפקיד מפלגתו להכריע בשאלת פתרון שתי המדינות. במענה לחששות הקהילה היהודית מהתגברות האנטישמיות, טען פולנסקי כי יש להפריד בין אנטישמיות לביקורת על ישראל, והזהיר כי טשטוש הגבולות עלול לפגוע בביטחונן של הקהילות היהודיות בבריטניה.
יריבתו, עבדי-וואלי, ביקרה בחריפות את החלטת הירוקים, וציינה כי היא מעוררת דאגה עמוקה בקרב כל מי שתומך בפתרון שתי המדינות. עבדי-וואלי, שנולדה בסומליה והגיעה לבריטניה כפליטת מלחמה בשנות התשעים, רושמת היסטוריה מקומית כשהיא הופכת לאישה השחורה הראשונה המייצגת את המחוז. היא מכהנת כחברת מועצה מקומית מאז שנת 2022, שם הובילה את תיק הדיור.
על אף ההפסד הכואב במחוז שהיווה יעד אסטרטגי עבור הירוקים, פולנסקי הבהיר בראיון כי אין בכוונתו להתפטר מהנהגת המפלגה, באומרו: "זה מה שמנהיגים עושים". הוא עמד על כך שההתמודדות הייתה צעד נכון שאפשר למפלגתו להציף סוגיות בוערות כגון משבר האקלים ופיקוח על שכר הדירה.
בעקבות אישור ההחלטה, משרד החוץ הישראלי תקף בחריפות את מפלגת הירוקים. בהודעה רשמית מטעם המשרד נמסר כי "מפלגת הירוקים בבריטניה הפסיקה היום לתפקד כמפלגה פוליטית והפכה לגוף תומך טרור". בירושלים הבהירו כי ההחלטה מעניקה לגיטימציה למאבק מזוין, קוראת למעשה להקמת מדינה פלסטינית מהים עד הנהר ומשווה בין ציונות לגזענות.
כצעד ראשון, החליט שר החוץ גדעון סער להכריז על פולנסקי כמנוע כניסה לישראל. במשרד החוץ הוסיפו כי "זהו טקסט שחוצה את גבולות השיח הפוליטי, וכל עוד לא יוסר, מהווה כתם בתולדות הממלכה".
המרוץ בהולבורן וסנט פנקראס משקף מגמות עומק בפוליטיקה הבריטית. סטארמר, שפינה את המושב, התפטר מראשות הממשלה ומהנהגת הלייבור ביולי בעקבות שורת מפלות בבחירות המקומיות, שבהן מפלגת הירוקים רשמה הישגי שיא על חשבון הלייבור. אולם, ההפסד של פולנסקי כעת מסמן בלימה של מגמה זו.
חזרתה של מפלגת הלייבור לחיבוק הבוחרים משמאל מיוחסת בין היתר לעלייתו של אנדי ברנהאם להנהגה, אשר הציג קו תקיף יותר כלפי ישראל ומדיניות שאפתנית בנוגע ליחסי בריטניה עם האיחוד האירופי, צעדים שחיזקו מחדש את מעמדה של הלייבור ובלמו את הניסיון של פולנסקי לבסס את מפלגת הירוקים כתנועה "אקו-פופוליסטית" מובילה.