בתגלית מרתקת שנמצאה לאחר מחקר מקיף (3,800 נבדקים בטווח גיל של 0-90) צוות חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג’ חשף כי המוח האנושי מתפתח בכמה שלבים. ניתוח רשתות הנוירונים במוח העלה חמישה פרקי חיים ברורים: מוח ילדות, מוח מתבגר, מוח בוגר, מוח בזקנת‑ביניים ומוח בזקנה מאוחרת. הגבולות ביניהם נקבעו לא על סמך תאריכי חיים חברתיים כמו תחילת בית‑הספר או פרישה, אלא לפי נקודות שבהן משתנה באופן חד הארגון הטופולוגי של הקישוריות - כלומר, איך אזורים שונים “מדברים” זה עם זה.
ילדות עד גיל 9
השלב הראשון, מלידה ועד גיל תשע, הוא תקופה של צמיחה סוערת: המוח מגדיל במהירות את כמות החומר האפור והלבן, יוצר עודף עצום של סינפסות, ואז מתחיל “לגזום” קשרים כדי לשפר יעילות. זהו עידן שבו מערכות חישה ותנועה מתעדנות, בסיסי שפה וחשיבה מתגבשים, והארכיטקטורה הבסיסית של רשתות המוח נבנית למשך שנים.
התבגרות עד גיל 32
בגיל תשע מתרחש מעבר חד למוח מתבגר, המלווה בעיצוב מחדש נרחב של רשתות החיבורים ומגמת שיפור מתמשך ביעילות התקשורת בין אזורים מרוחקים. מחקר זה מצא שהשלב הזה נמשך בממוצע עד גיל 32 - טווח זמן שבו קשרים הולכים ונעשים יעילים ומהירים, אך גם חל ריכוז גבוה של אבחנות של הפרעות נפשיות, מה שמרמז על פגיעוּת ייחודית של המוח בתקופה זו.
בגרות יציבה 32–66
מגיל 32 ועד 66 תואר “עידן המוח הבוגר”, שבו מבנה הרשתות מתייצב יחסית והשינויים בקישוריות נעשים קטנים ואיטיים יותר. זוהי התקופה הארוכה ביותר והיציבה ביותר, שבה החוקרים מזהים בממוצע מעין “רצפת ביצועים” קוגניטיבית ואישיותית - פחות דרמה ארכיטקטונית, אך עדיין תהליכי פלסטיות ממושכים.
תחילת ההזדקנות מגיל 66
נקודת המפנה הבאה, סביב גיל 66, מסמנת כניסה לשלב של הזדקנות מוקדמת, שבו סיבי החומר הלבן מתחילים להישחק והקישוריות בין רשתות ראשיות נחלשת. בתקופה זו המוח נוטה יותר להיבָּדל למעין תתי‑רשתות מקומיות, והחוקרים מציינים כי זהו גם גיל שבו גורמי סיכון מערכתיים כמו יתר לחץ דם הופכים שכיחים יותר ומשפיעים על בריאות המוח.
זקנה מאוחרת מגיל 83
בסביבות גיל 83 מתחילה תקופה חמישית, שבה הירידה בקישוריות הכללית מואצת ואזורים במוח נעשים מבודדים יותר זה מזה. בשל הקושי לאסוף מדגם גדול של קשישים בריאים מאוד, הנתונים בגילאים אלה מצומצמים יותר, אך הדפוס שנצפה מתאים לעלייה בסיכון לדמנציה ולהפרעות נוירולוגיות נוספות בשנות החיים המאוחרות.
משמעויות רפואיות וחברתיות
מיפוי “עידני המוח” מציע מסגרת זמן מדויקת יותר למחקר על מתי מופיעות הפרעות שונות - מהלקויות הלימודיות בילדות, דרך דיכאון ופסיכוזה בגיל ההתבגרות המורחב, ועד מחלות ניוון מוחי בזקנה. החוקרים מדגישים כי לא מדובר ב'גזר דין' אישי אלא בממוצעים סטטיסטיים, וכי ניתן לנצל את חלונות הרגישות הללו כדי למקד מניעה, אבחון וטיפול בשלבים המתאימים ביותר לאורך החיים.
0 תגובות