מחלת האלצהיימר, שממשיכה להיות אתגר רפואי ומדעי מהקשים של המאה ה-21, זוכה בימים אלה לזרקור מהכיוון הכי לא צפוי: תאי השריר. מחקר פורץ דרך שפורסם בימים האחרונים על ידי חוקרי אוניברסיטת פלורידה אטלנטיק (FAU) מצא כי חלבון בשם Cathepsin B (Ctsb), אשר משתחרר מהשרירים במהלך פעילות גופנית, מצליח לעצור הידרדרות בזיכרון ולשמר יצירת תאים חדשים באזורי מוח הקשורים ללמידה.
החוקרים החדירו בעזרת וירוס מהונדס את החלבון ישירות לשרירי העכברים הלוקים באלצהיימר. התוצאה: זיכרון ותפקוד מוטורי נשמרו לאורך זמן, בניגוד לעכברי ביקורת שחוו ירידה חדה במבחנים קוגניטיביים. הממצא המפתיע - גם כשממצאים מוחיים קלאסיים כמו הצטברות פלאקים (רובדים חלבוניים או שומניים שנוצרים בחלל המוח או בעורק) לא פחתו, הזיכרון השתפר. החוקרים סבורים שייתכן כי החיזוק לשריר ולתקשורת הביולוגית בינו לבין המוח הם שמאפשרים שימור תיפקודים אלה.
"אנו הראשונים שהראו כי ביטוי של Cathepsin B בשרירים בלבד שומר על פעילות המוח ומונע ירידת זיכרון במודל עכברים של אלצהיימר," ציינה ד"ר הנרייט ואן פראאג, מחברת המחקר. "הגילוי מרמז שאולי על ידי מיקוד התערבויות בשריר ולא במוח בלבד - בין אם באמצעות גנטיקה, פעילות או תרופות - אפשר יהיה להאט או אף לעצור את הידרדרות המחלה".
אך יש כאן גם מורכבות: בניסויים התגלה כי לחיזוק החלבון בשריר יש השפעות הפוכות בין עכברים חולים לבריאים - בעכברים בריאים הגביר החלבון תהליכים המזיקים לזיכרון, מה שמדגיש את הצורך בהתאמת טיפול מדויקת למצב החולה.
המחקר משתלב במגמה גוברת החוקרת את התקשורת החדשה בין מערכת השריר-שלד למוח, ובעיקר כיצד "מיוקינים" - חלבונים שמקורם בפעילות השרירים - תורמים לשיפור בריאות המוח. לדברי החוקרים, גישה זו יכולה להיות נוחה, נגישה וזולה פי כמה מהטיפולים המוחיים היקרים והמורכבים, כגון נוגדנים לפלאקים. המחקר מומן על ידי קרנות יוקרתיות כמו ה-NIH ומוסדות לחקר האלצהיימר באמריקה.
האם זו תחילתה של מהפכה - בה נאבק בדמנציה בעזרת כושר, פעילות גופנית, ותרפיה גנטית ממוקדת שריר? הדרך עוד ארוכה, אך לפי ההבטחות, הפתרון הבא לאלצהיימר יוכל אולי להתחיל... במכון הכושר.
0 תגובות