במשך עשרות שנים תהו מדענים מדוע איננו מסוגלים לזכור חוויות מגיל הינקות. כעת מצאו חוקרים מאוניברסיטת טריניטי בדבלין כי הסיבה נעוצה לא בשכחה טבעית, אלא בפעולה יזומה של מערכת החיסון של המוח. תאי המיקרוגליה – "שומרי הסף" של מערכת העצבים – לא רק מגינים על המוח מפני דלקות, אלא גם מוחקים זיכרונות מוקדמים כחלק מתהליך ההתפתחות התקינה.
במהלך הניסוי, החוקרים חסמו את פעילות המיקרוגליה בעזרת תרופה אנטיביוטית ייעודית בעכברים צעירים. התוצאה הייתה מפתיעה: העכברים שמערכת המיקרוגליה שלהם דוכאה הצליחו לשמור על זיכרונות מתקופת הינקות (החוקרים התמקדו בזכרונות פחד), בזמן שעכברים רגילים שכחו אותם כצפוי. הממצא הזה הדגים בפעם הראשונה כי "שכחת הילדות" - אותה תופעה אוניברסלית שבה איננו זוכרים את שנות חיינו הראשונות - היא תהליך ביולוגי פעיל, ולא תוצאה של דעיכת זיכרונות פסיבית.
לדברי החוקרת הראשית ד"ר אריקה סטיוארט, שניהלה את המחקר כחלק מדוקטורט באוניברסיטת טריניטי וכיום פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת קולומביה: "ניתן לראות בתאי המיקרוגליה את 'מנהלי הזיכרון' של המוח. הם אחראים לארגון מחדש של הזיכרונות ולמחיקת אותם חיבורים עצביים שכבר אינם נחוצים להתפתחות המוח."
החוקרים אף מצאו קשר אפשרי בין פעילות חריגה של מיקרוגליה לבין הפרעות נוירו-התפתחותיות, כגון אוטיזם. במחקרים קודמים התגלה כי עכברים שנולדו לאמהות בעלות מערכת חיסון פעילה במיוחד במהלך ההיריון לא חוו שכחת ילדות, מה שמצביע על תפקיד ישיר של תאי המיקרוגליה בתהליכי זיכרון ולמידה מוקדמים.
אך למה בכלל קיימת מערכת שמוחקת זיכרונות יקרים מהילדות? לפי החוקרים, ייתכן שמחיקת הזיכרונות המוקדמים מאפשרת למוח הצעיר לפנות מקום ללמידה גמישה ומורכבת יותר בהמשך החיים. "הביולוגיה של שכחת הילדות עשויה לחשוף את המנגנונים המדויקים שבאמצעותם מתרחשת שכחה בכלל," מסבירה סטיוארט. "אם נבין כיצד המוח 'מנקה' זיכרונות ישנים, נוכל אולי לפענח גם כיצד תהליכים דומים משתבשים במחלות כמו אלצהיימר או פגיעות מוחיות."
0 תגובות