עונת ההכשות החלה – ואת התוצאה הקשה שלה ראינו כבר בשבת האחרונה כשפועל כבן 30 הוכש על ידי נחש, ככל הנראה צפע, בשטח חקלאי סמוך למחלף עתלית. צוותי מד"א העניקו לו טיפול ראשוני ופינו אותו במצב קשה ולא יציב לבית החולים רמב"ם. לפי ההערכות, הפועל הוכש בזמן עבודה בשטח פתוח, ללא אמצעי מיגון מתאימים.
המוסד לבטיחות ולגהות מזהיר כי בחודשי האביב והקיץ, בלוטות הארס של הנחשים פעילות במיוחד – והסיכון להכשות עולה. צפע ארץ-ישראלי, המצוי בכל חלקי המדינה, נחשב לארסי ומסוכן במיוחד, ומנגנון ההכשה שלו מהיר, שקט וקטלני. ההכשה מתבצעת בשבריר שנייה – והנזק עלול להיות רב-מערכתי. הארס מוזרק ישירות אל הרקמות, ופוגע בכלי הדם, במנגנון הקרישה, בתאי השריר, במערכת העצבים ולעיתים גם בקצב הלב. התוצאה: בצקות, דימומים, פגיעה נשימתית ואף שיתוק.
כך תזהו הכשת נחש
סימני ההכשה שעליהם יש לשים לב כוללים סימני שיניים על העור, נפיחות מהירה וכאב חד, שלפוחיות, פסים אדומים לאורך הגף ונימול. במקרים נוספים עלולים להופיע בחילות, הקאות, חולשה ודופק מואץ. במקרים קשים יכולים להתפתח בלבול, פרכוסים ואף איבוד הכרה.
מה עושים במקרה של הכשה
במקרה של הכשת נחש, ישנן פעולות חיוניות שיש לבצע: להשכיב את הנפגע ולהרגיע אותו, למנוע תנועה של האיבר המוכש ולחטא בעדינות את המקום. חשוב להסיר תכשיטים, בגדים לוחצים, ולקבע את האיבר הפגוע. הפינוי לבית החולים חייב להיות מיידי – ללא עיכוב, גם אם התסמינים טרם הופיעו בשלב זה.
מה אסור לעשות
לעומת זאת, ישנן פעולות שאסור לבצע במקרה של הכשת נחש: אין לחתוך את מקום ההכשה, אין למצוץ את הארס, אין להניח חסם עורקים, אין לקרר או לחמם את המקום, אין לתת לנפגע אוכל או שתייה, ואין לרדוף אחרי הנחש.
"להתכונן מראש"
מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות, מדגיש: "בכל אביב וקיץ אנחנו נתקלים שוב ושוב באותה סכנה קטלנית. לא מספיק לדעת מה לעשות – צריך להתכונן מראש". לדבריו, ההגנה מתחילה בנעליים סגורות, הימנעות מהכנסת ידיים לסלעים או שיחים, והכשרה בסיסית לעובדים. "אי-אפשר להסתפק בתקווה שהנחש לא יופיע. הוא יופיע. והאחריות – עלינו", מסכם וינקלר.
0 תגובות