עד לשנת 2050, כמעט כל אוכלוסיית העולם תוכל לקבל מזון בריא ומתאים תרבותית, תוך שיפור מצב הסביבה - כך לפי דו"ח חדש של ועדת EAT-Lancet. בדו"ח, שפורסם השבוע, טוענים חוקרים בינלאומיים מתחומי התזונה, החקלאות, האקלים והבריאות, כי אימוץ דיאטה המכונה "תזונת הבריאות הפלנטרית" לצד הפחתת בזבוז מזון והגברת יעילות החקלאות, עשויים להוביל למצב שבו 9.6 מיליארד בני אדם יזכו לאכול באופן מזין ושוויוני עד 2050 - כאשר על פי הערכות האו"ם, אוכלוסיית העולם מונה כיום יותר מ-8.2 מיליארד נפש.
בהתאם לממצאי הדו"ח, יישום אסטרטגיות אלו צפוי להפחית ביותר מ-50% את פליטת גזי החממה ממערכות המזון הגלובליות. כיום, כ-30% מהפליטות הללו נגרמות מייצור, עיבוד ושינוע מזון, כמו גם מהפיכת יערות לשטחים חקלאיים; שאר 70% מיוחסים לשימוש בדלקים מאובנים.
פרופ' וולטר וילט, ראש-משותף לוועדה וחוקר תזונה ובריאות הציבור מאוניברסיטת הרווארד, הסביר כי דיאטה בריאה לסביבה ולפרט מתמקדת בעיקר בפירות, ירקות, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים, עם צריכה מתונה של מוצרי בשר וחלב, והגבלת תוספת סוכר, שומן רווי ומלח. לדבריו, ההמלצה היא למנה אחת של מוצר חלב ומנה אחת של חלבון מן החי (דגים, עוף, ביצים או בשר) מדי יום, בעוד בשר אדום יש לצרוך רק אחת לשבוע - בשל השפעותיו הבריאותיות. דיאטה זו מדגישה איזון ולא הימנעות מוחלטת ממזון מהחי, ומזכירה בסגנונה את הדיאטה הים תיכונית.
פרופ' יוהאן רוקסטרום, ראש-משותף נוסף וחוקר אקולוגיה מאוניברסיטת פוטסדם, הדגיש כי שינוי דפוסי התזונה נוגע גם להפחתת בזבוז מזון ולניהול בני קיימא של משאבי אדמה, מים ומערכות אקולוגיות. "עלינו להשקיע ולהתחייב להפקת מזון בריא שכולם יכולים להרשות לעצמם ולגשת אליו, וזהו אתגר משמעותי", ציין.
הדו"ח המקורי פורסם לראשונה ב-2019 בשיתוף המגזין הרפואי "לנסט" וארגון EAT, והציג כיצד ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם בלי למוטט את מערכות הסביבה. הערכות אז הצביעו על כך שאימוץ הדיאטה יוכל למנוע עד 11.6 מיליון מקרי מוות מוקדם בשנה, בזכות תזונה איכותית והפחתת סיכונים למחלות כרוניות.
הדו"ח המעודכן לשנת 2025, שהתבסס על מודלים מתקדמים, מעריך כי אימוץ הדיאטה יוכל למנוע כ-15 מיליון מקרי מוות מוקדם מדי שנה, כאשר בארה"ב בלבד ניתן להפחית כ-31% ממקרי המוות המוקדם בקרב מבוגרים. לפי הדו"ח, מהפכה מערכות המזון יכולה לחסוך כ-5 טריליון דולר בשנה באמצעות שיקום מערכות אקולוגיות, הפחתת עלויות בריאות והתמודדות עם משבר האקלים - חיסכון גדול בהרבה מההשקעה הנדרשת ליישום התוכנית, המוערכת ב-200–500 מיליארד דולר.
הוועדה התייחסה גם לביקורת ולתגובת נגד מצד תעשיות בשר וחלב, וטענה כי קיים מאבק על עיצוב דעת הקהל והפצת מידע מוטעה בנוגע להשפעת המזון מהחי על הסביבה.
אך החוקרים הוסיפו כי באם מגמות ההווה יימשכו, החקלאות תתמקד יותר בתפוקת מזון, יערות יהפכו לשטחי מרעה, ופליטות גזי חממה מהחקלאות צפויות לעלות ב-33%. עד כה, 70% מהאזורים האקולוגיים בכדור הארץ איבדו מעל מחצית משטחם הטבעי, בעיקר בשל הרחבת פעילות חקלאית. אך כאמור, שינוי מערכות המזון הגלובליות עשוי להפחית את פליטות גזי החממה ב-60% לעומת רמות שנת 2020 ולהקטין ב-26% את אוכלוסיית הבקר וב-11% את שטחי המרעה.
הדו"ח קובע כי 30% מהאוכלוסייה העשירה בעולם אחראית ל-70% מההשפעות הסביבתיות של המזון, בעוד שפחות מאחוז מהאנשים נהנים מתזונה מספקת מבלי לפגוע בסביבה. פרופ' כריסטינה היקס מבריטניה אף מדגישה כי שילוב כוחות ותכנון אסטרטגי בין מדינות הוא חיוני לשינוי המצב.
המלצות הוועדה כוללות: העברת סובסידיות חקלאיות ממזונות מהחי לירקות, פירות, קטניות ודגנים; הטלת מסים על מזונות עתירי סוכר, מלח ושומן רווי; הגברת הרגולציה על שיווק מזון, במיוחד לילדים; סימון ברור על מוצרי מזון מזיקים; ושיפור כוח הקנייה של כלל האוכלוסייה.
ולבסוף, קידום ושימור דפוסי תזונה מסורתיים מבוססי צומח יוכל לסייע גם בהגנה על הסביבה וגם בשיפור איכות התזונה. "הדיאטה הפלנטרית מתאימה להיצע ולרבגוניות תרבותית ברחבי העולם, ואינה מחייבת אחידות אלא עידוד לגיוון", מסכם וילט.
0 תגובות