פגיעת השמיעה בעקבות החשיפה לרעש מזיק או בעקבות חשיפה לגורמים פיזיקליים וכימיים בסביבות התעסוקה (כמעט כמחצית מהפגיעות לפי רישום המחלות התעסוקתיות בישראל), ידועה ומוכרת, ואינה חדשה לנו. הרעש מסוגל לפגוע בעיקר באוזן הפנימית (השבלול, הקוכליאה) והפגיעה עלולה להיות בלתי הפיכה וצמיתה, ולהתבטא בפגיעה באיכות החיים, בתקשורת עם הסביבה, בשמיעת מוזיקה, בשמיעת קולות אזהרה ואף בסבל, בנכות שמיעה ובצורך בשימוש במכשירי שמיעה בגילאים צעירים.
ההתגוננות מהחשיפה לרעש במקומות העבודה, מוסדרת בתקנות הבטיחות בעבודה, אשר קובעות רמות חשיפה מותרות לרעש, ומנחה מעקב גהותי אחר הרעש המזיק (ניטורי רעש תקופתיים) ומעקב בריאותי אחר העובדים (בדיקות שמיעה תקופתיות).
אולם, שמיעת האדם עלולה להפגע גם בחשיפה לחומרים שונים, הנקראים "חומרים אוטוטוקסיים", לעיתים גם ללא חשיפה לרעש, או להחמיר את השפעות הרעש.
מהם חומרים אוטוטוקסיים? ומהי השפעתם על האדם?
חומרים אוטוטוקסיים הם חומרים הפוגעים בשמיעה או בשיווי המשקל (אוטו – אוזן, טוקסי – רעיל), במנגנונים שונים. הם מסוגלים לפגוע באתרים שונים של מסלול השמיעה: באוזן הפנימית (בשבלול), או בעצב השמיעה, או במסלול ההולכה והעיבוד של השמיעה במוח; וכן, במערכת שיווי המשקל. החומרים יכולים לחדור לגוף בדרכים שונות - בנשימה, דרך העור וגם דרך מערכת העיכול.
תרופות מסויימות - סוגים שונים של אנטיביוטיקה, חומרים כימותרפיים, אספירין במינון גבוה ועוד - מוכרות כאוטוטוקסיות. גם חומרים שונים שקיימים בסביבות התעסוקה, עלולים להוות חמרים אוטוטוקסיים, ולפגוע בשמיעה לאחר חדירתם לגוף (בנשימה או דרך העור, או בבליעה) והגעתם למערכת השמיעה באמצעות כלי הדם.
חומרים מסויימים אף יכולים לפגוע בשמיעה גם ללא חשיפה רעש מזיק, וחלקם יכולים להגביר את השפעת החשיפה לרעש על השמיעה, ולגרום להשפעה מצטברת גדולה יותר (להחמרת הפגיעה של הרעש).
הפגיעה של החומרים האוטוטוקסיים בשמיעה יכולה להתבטא בפגיעה בסיפי השמיעה (ירידת שמיעה) - אי שמיעה של קולות חלשים, וכן, בפגיעה במובנות הדיבור (בפרט על רקע של רעש סביבתי), בשמיעה מעוותת של קולות וביכולת לאתר את כיוון הקול.
פגיעות שמיעה משפיעות הן על בטיחות העובד ותפקודו במקום העבודה, והן על איכות חייו. היכולות לשמוע קולות חשובים ואותות אזהרה, לקיים תקשורת עם הסביבה (במיוחד על רקע של רעש), לזהות את כיוון הקול ועוד, חשובות לעבודה התקינה ולמניעת תקלות ותאונות.
אלו חומרים ידועים כאוטוטוקסיים? ובאלו סביבות תעסוקה הם קיימים?
כיום זוהו מעל ל-100 חומרים אוטוטוקסיים בתעסוקה, ובהם ממיסים מסוגים שונים (גם שכיחים), חומרי חנק (כמו פחמן חד חמצני, שנפלט למשל בתהליכי בעירה), ניטרילים, מתכות שונות (דוגמת עופרת), חומרי הדברה ותרופות.
החשיפות לחומרים יתכנו בתהליכים רבים בתעשייה: תעשיות המתכת, הטקסטיל והלבוש, העץ, הרהיטים, הדלק, הנייר, הפלסטיק והגומי, התעשייה הכימית (כולל הצבע), ועוד; בעיסוקים שונים: במכונות שונות, במכשור תחבורתי, בציוד ובמכשור חשמלי וברכיבים שונים (דוגמת סוללות), בתאים סולריים ועוד; במגזרים שונים: הדלק והגז, התשתיות, הבניה, החקלאות, הבטיחות הציבורית, מסחר מסוגים שונים, בתעשיית המחזור, במכרות ועוד. מדובר בפוטנציאל, ולא בהכרח בחשיפה מסוכנת בפועל (יש תלות באופי החשיפה).
חשיפות משולבות - גם לחומרים אוטוטוקסיים וגם לרעש, יתכנו בתהליכים, כגון: הדפסה, צביעה, בניה ובתהליכי יצור כמפורט קודם, בתדלוק וכן בלחימת אש, בירי (דוגמת מטווחים) ובריסוס חמרי הדברה.
מה עלולה להיות השפעת החומרים האוטוטוקסיים?
חומרים אוטוטוקסיים מסוגלים לפגוע בשמיעה במנגנונים שונים, ובאופן זמני או קבוע. הם יכולים לפגוע באוזן הפנימית, ההופכת את תנודות גלי הקול לאותות עצביים, או במסלול העצבי של הולכת האותות ועיבודם במוח. הפגיעה בשמיעה יכולה להתבטא בפגיעה בסיפי השמיעה (ירידת שמיעה) – אי שמיעה של קולות חלשים, וכן, בפגיעה במובנות הדיבור (בפרט על רקע של רעש סביבתי). הפרעות שמיעה אפשריות נוספות הינן: שמיעה מעוותת של קולות, פגיעה באבחנה של תדירויות קול שונות ובאבחנת הזמן, וביכולת לאתר את כיווניות הקול (מהיכן הוא מגיע). בנוסף, חומרים אוטוטוקסיים יכולים לפגוע במערכת שיווי המשקל.
פגיעות שמיעה משפיעות הן על בטיחות העובד ותפקודו במקום העבודה, והן על איכות חייו. היכולות לשמוע קולות חשובים ואותות אזהרה, לקיים תקשורת עם הסביבה (במיוחד על רקע של רעש), לזהות את כיוון הקול ועוד, חשובות לעבודה התקינה ולמניעת תקלות ותאונות.
מה ידוע בספרות על היקפי החשיפות? ומהם ממצאי המחקר החדש?
עד כה פורסמו בספרות הערכות מועטות להיקף החשופים לחומרים אוטוטוקסיים.
מחקר חדש שפורסם באופן ראשוני כעת (אוקטובר 2025, בעריכה סופית לפני פרסום), בחן את היקף חשיפות העובדים לחומרים, באופן ישיר. Prevalence of Ototoxic Chemical Exposure, Noise Exposure and Hearing Difficulty Among Workers in the United States, 2023 - PMC
המחקר הוא של שלשה חוקרים ב-NIOSH (המכון האמריקאי הלאומי לבטיחות ולבריאות תעסוקתית), ראשוני בסוגו ואשר הקיף מדגם של 17,726 עובדים מארה"ב.
במחקר נמצא כי היקף החשיפות מביניהם לחומרים אוטוטוקסיים היה 13%, היקף החשיפות לרעש היה 16% והיקף החשיפות המשולבות לרעש ולחומרים אוטוטוקסיים היה 7%. 11% מהעובדים החשופים דיווחו על ליקויי שמיעה.
עוד פירטו החוקרים את היקפי החשיפות לחומרים שמצאו במגזרים שונים. לדוגמה, 44%-49% בכריה, 30% בבניה, 29% בחקלאות ועוד, 24% בייצור. היקף החשיפות מפורט בתרשים הבא.
החוקרים ציינו כי ההיקפים מצביעים על חשיפות שלא ניתן להתעלם מהן - היקף חשיפה של 13%, משמעו כ-22 מיליון עובדים חשופים בארה"ב.
עם זאת, ראוי לציין שלמחקר קיימות חולשות שונות, ובפרט, התבססות של שאלונים ולא על כימות החשיפות, אך ניתן ללמוד ממנו על פוטנציאל החשיפה. הערכה קודמת של NIOSH, על בסיס נתונים מתחילת שנות ה-70, היתה לפוטנציאל חשיפה של 10 מיליון עובדים בארה"ב לחומרים אוטוטוקסיים.
להלן תרשים המסכם את כלל ממצאי המחקר.
מהן ההמלצות הבין-לאומיות להתגוננות מחומרים אוטוטוקסיים במקומות העבודה?
קיים מידע מוגבל בספרות לגבי השפעות החומרים האוטוטוקסיים, ובפרט, מידע כמותי מוצק שיאפשר לקבוע מגבלות חשיפה ברורות (לחומרים או לרעש) ע"י הגופים הבינ"ל. קביעת מגבלות חשיפה היא מורכבת, תלויה במשתנים רבים ודורשת מחקר נוסף, ולכן, למיטב הידיעה, לא קיימות מגבלות מסודרות.
אולם, גופים לאומיים ובין-לאומיים שונים האמונים על ההתגוננות מחשיפות במקום העבודה, קבעו מספר המלצות להתגוננות מחומרים אוטוטוקסיים.
OSHA - מנהל התעסוקה והבריאות האמריקאי, ו-NIOSH – המכון הלאומי לבטיחות ולבריאות תעסוקתית, המשתייך למרכז האמריקאי למניעה ולבקרה של מחלות (CDC), פירטו המלצות להפחתת החשיפות של העובדים לחומרים אוטוטוקסיים – שימוש בחומרים רעילים פחות, אוורור סביבת העבודה, שימוש בציוד מגן אישי, הדרכת העובדים ועוד. ההמלצות מתוארות בתרשים הבא.
ארגון הגיהותנים הממשלתיים האמריקאיים, ה-ACGIH, ממליץ לערוך בדיקות אודיומטריות תקופתיות, ולבחון אותן תוך תשומת לב להשפעה הנוספת של הרעש, עבור חשיפות לחומרים אוטוטוקסיים. זאת כאשר קיימת חשיפה לרעש (עבור חשיפות לעופרת ולחומרים ממיסים, לדוגמה), וגם כאשר לא קיימת חשיפה לרעש (עבור חשיפות לממיסים שונים, למשל). הארגון מציין גם רשימה של חומרים חשודים כאוטוטוקסיים, שהמחקר לגביהם נמשך.
סיכום והמלצות המוס"ל
בעוד שהחשיפה לרעש מזיק מוכרת למעסיקים כמפגע בטיחותי הדורש טיפול ומטופלת בחקיקה, ומיושמת בניטורים תעסוקתיים, בבדיקות שמיעה ועוד, פגיעות השמיעה בעקבות החשיפה לחומרים אוטוטוקסיים (לעיתים גם ללא חשיפה לרעש, ולעיתים החמרה של פגיעות שמיעה עקב חשיפה לרעש), אינן זוכות בד"כ למודעות ולטיפול הדרושים.
מחקר חדש של NIOSH מצא כי היקף החשיפה אינו ניתן להתעלמות – 13% לחומרים אוטוטוקסיים ו-7% לחשיפה משולבת לרעש ולחומרים אוטוטוקסיים, בקרב מדגם של 17,726 עובדים בארה"ב. עם זאת, המחקר מבוסס על שאלונים ולא על כימות החשיפה, אך ניתן להעריך ממנו את פוטנציאל החשיפה.
בנוסף, הידע המדעי אינו מקיף דיו ולמיטב הידיעה, אין קיימות מגבלות בינ"ל כמותיות עבור השפעות אוטוטוקסיות לחומרים שונים (לרבות השפעות הדדיות עם רעש מזיק).
אולם, ניתן לקיים מספר צעדי זהירות סבירים עבור חשיפות לחומרים אוטוטוקסיים, על בסיס הידע הקיים והמלצות הגופים התעסוקתיים המובילים.
המוס"ל ממליץ על קיום מספר צעדים להתגוננות מחומרים אוטוטוקסיים, ועיקריהם:
- העלאת המודעות של המעסיקים והעוסקים בגיהות ובבריאות תעסוקתית, לחשיפות לחומרים אוטוטוקסיים במקומות העבודה, ולפגיעות השמיעה העלולות להגרם בעקבות החשיפות (לעיתים גם ללא חשיפה לרעש).
- זיהוי של קיום חשיפות של העובדים לחומרים אוטוטוקסיים במקום העבודה ע"י המעסיקים.
- עריכת בדיקות שמיעה לעובדים החשופים לחומרים אוטוטוקסיים (לעיתים גם ללא חשיפה לרעש!). ההמלצה אינה גורפת אלא תלויה באופי החשיפות.
- בחינת האפשרות לשימוש בחומרים חליפיים, בלתי אוטוטוקסיים.
- הקפדה על עמידה בהתגוננות מהחשיפה לחומרים ע"פ התקנות, והפחתה של רמות החשיפה ככל שניתן במידה סבירה, באמצעות נקיטת צעדים הנדסיים (דוגמת אוורור או מנדפים), מנהליים או אישיים (דוגמת אמצעי מיגון נשימה, ביגוד מגן, כפפות ועוד).
- בחשיפה משולבת לרעש ולחומרים אוטוטוקסיים, יש להקפיד הקפדה יתרה על יישום תוכנית שימור השמע, לעמידה בתקנות ולהפחתת החשיפה של העובדים ככל שניתן במידה סבירה. זאת באמצעים הנדסיים (טיפול במקור הרעש או בדרך ההתפשטות), מנהליים או אישיים (דוגמת מיגון אוזניים). לדוגמה, להשתמש במיגון אוזניים גם בחשיפות מתחת ל-85 דציבל (בממוצע ב-8 שעות).
- נדרש לספק לעובדים ציוד מגן מתאים בפני חומרים אוטוטוקסיים ורעש, לספק מידע לעובדים הנחשפים לחומרים אוטוטוקסיים ולשים לב לתלונות של עובדים על פגיעות שמיעה, טנטון ועוד.
- ניתן לשקול להגדיל את קצב הניטורים ובדיקות השמיעה (בהיוועצות עם משרד העבודה).
- נדרש לשים לב לעובדים הנוטלים תרופות בעלות השפעות אוטוטוקסיות אפשריות.
הכותב - ד"ר אמנון דבדבני - הינו בעל תואר Ph.D. בהנדסה ביו-רפואית בתחום נזקי הרעש. עוסק בנושא נזקי הרעש והקרינה הבלתי מייננת וההתגוננות מפניהם זה 35 שנה, מהן 20 שנה בצה"ל (מפקדת קצין הרפואה הראשי), חוקר, מרצה באקדמיה ועוסק בתחומים אלו במוסד לבטיחות ולגיהות.
0 תגובות