פרק א': תחת הכותרת "נקמת דם עבדיך" נחשף ב'כיכר השבת' על ראש מוסדות 'עטרת שלמה', הגרש"ב סורוצקין אשר 82 שנים לאחר חורבן ישיבת טלז, גאל את בניין הישיבה המקורי לקראת הקמת ישיבה חדשה במקום.
כך, ברכת "ברוך מציב גבול אלמנה" נאמרה בחגיגיות ובהתרגשות בידי חברי המשלחת, ובגוף הכתבה נטען שישיבת טלז הייתה הישיבה החשובה ביותר בליטא לאחר סגירת ישיבת וולוזי'ן. עוד הובא, שהישיבה בטלז העמידה את יסודות דרך הלימוד הישיבתית, וביססה את צורת הישיבה, עד היום הזה, וכן שישיבת 'עטרת שלמה', נחשבת לממשיכת ישיבת טלז.
פרופ' שאול שטמפפר חקר את תנועת 'ישיבות ליטא' ובספרו "הישיבה הליטאית בהתהוותה" (זלמן שזר 2017), אכן כותב שרוב החידושים שהונהגו בטלז, נתקבלו ברבות הימים ביתר הישיבות.
נפליג לאותם הימים, סוף המאה הי"ט, עת הוקמה ישיבות טלז, ונבין את התאולוגיה של מקימיה, בהתבסס על מספר מקורות:
בשנת תרנ"ד (1894) כתב ראש הישיבה רבי אליעזר גורדון מכתב "קול קורא", וממנו אנו למדים על מטרות הישיבה. במכתב זה שנשלח לנדיבי עם פירט הרב גורדון באחד עשר סעיפים את מצבה של הישיבה.
בסעיף הראשון נכתב שבישיבה לומדים מאתיים וחמישים בחורים: "אשר כישרונותיהם נעלים ורובם ככולם אם יתמידו בלימודם יהיו לרבנים נכונים, ורבים מהם אשר כישרונותיהם נעלים מאד אם חפץ השם יתברך יצליח בידם לעסוק בתורת השם יהיו ברצות השם לגדולי ישראל".
עוד הובא בסעיפים אותם כתב במו ידיו ראש הישיבה הנודע: "לא יקובל בישיבה שום בחור טרם שישבחו אותו כי כשרונותיו טובים".
החלוקה בישיבה הייתה לארבעה שיעורים וכל בחור התקבל לאחד השיעורים לפי דרגתו. מגידי שיעור שונים מונו כל שיעור, והרב גורדון עצמו מסר שיעור לקבוצה שנחשבה ליותר כישרונית.
"כל מגמתנו", כותב הרב גורדון, "להורות לתלמידים את הדרך הנכונה בלימוד הגמרא, היינו להביו כל דבר ודבר בסברא המתקבלת אל השכל הישר והבריא ללמדם להבין דבר מתוך דבר ולדמות מלתא למלתא...".
פרופ' שאול שטמפפר עומד על כך, שלמרות שב"קול קורא" נכתב בפירוש שמטרת הישיבה היא להסמיך "רבנים נכונים", ולא נכתב מאומה על האידיאל "תורה לשמה" אותו יסד אבי הישיבות הליטאית מרן הגר"ח מוואלזין זצוק"ל - האמת היא שמטרת הישיבה הייתה גם לאידיאל "תורה לשמה", והדברים לא נכתבו במפורש, כיון שהקול קורא פנה לציבור הרחב.
אחד הסעיפים ב'קול קורא' עסק במבחנים שהיו כסדר הלימוד בישיבה, והבחורים חויבו ללמוד מספר מסוים של דפי גמרא ולהיבחן עליהם מידי חודש בחודשו. דבר זה אין לו מקבילה משום תקופה, והיה זה חידוש של ישיבת טלז.
מעניין במיוחד סעיף העוסק בדרך הלימוד ועל צורת המבחן שבוחנים את הבחורים כדי שילמדו אותם איך לפסוק: "בעת הניסיון שואלים להם שאלות בדינים שיביאו ראיה מן הגמרא שלמדו איך לפסוק אותם למען שיתרגלו איך לפסוק הדין תורה או השאלה של איסור והיתר שיביאו לפניהם ולא יפסקו מתוך ספרי האחרונים מבלי שיודעו אל נכון טעמן ונימוקן של הדברים ורק יעיינו אחרי מקור הדין בגמרא ובפוסקים הראשונים ויורו בעזר השם כהלכה".
ה'קול קורא' מסתיים בקריאה לנדיבי עם שיתרמו למען המשך יסוד הישיבה.
יסודה של ישיבת טלז כנגד המשכילים
יסודה של ישיבת טלז היה בבחינת "אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש", ולאחר שהמשכיל המשורר יהודה לייב גורדון הגיע לטלז, וסחף אחריו רבים מהנוער המקומי, אזרו עוז הלמדנים ר' צבי יעקב אופנהיים, ר' מאיר אטלס ור' זלמן אבעל ולאחר שהבינו שמול אידיאולוגיות מתרחבות, תחזיק מעמד רק מערכת לימוד ישיבתית, בסוף שנות השמונים של המאה הי"ח, הם החליטו להקים ישיבה עם שיעורים סדירים.
ליוזמה ברוכה זו הצטרף הגאון רנ"צ פינקל הסבא מסלבודקא ועודד תלמידים להגיע לישיבה החדשה. בשנת תרמ"ג (1883) הזמינה קהילת טלז את הגאון רבי אליעזר גורדון לכהן כרבה של העיירה ולעמוד בראשות הישיבה.
החלטה נוספת של הרב גורדון שהייתה חריגה בנוף הישיבתי-ליטאי, נסובה על נציגות התלמידים מול הנהלת הישיבה. בעקבות ריבוי המחלוקות שפרצו בין התלמידים לבין צוות ההוראה, החליט הגר"א גורדון שיש למנות נציגות לתלמידים אשר תייצג אותם מול ההנהלה. הוועד שיצג את התלמידים הורכב מ-11 תלמידים ונציגיו היו מכל השיעורים.
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com