אחרי שוולוז'ין נסגרה, מדוע ישיבת טלז המשיכה להתקיים?

• בעקבות הישיבה החדשה: האידיאולוגיה שהובילה להקמת ישיבת טלז
• ביסודה של ישיבת טלז: בחורים ללא זקן וספר פילוסופי בבין הזמנים
• לא רק 'עטרת שלמה': הממשיכות של ישיבת טלז
• לא רק ישיבה: קרית החינוך דטלז עם 12 אברכים וסמינר למורים
• השלטון רצה לסגור את ישיבת טלז; כך זה נמנע - ובאישור החפץ חיים

שאלת השאלות, מדוע ישיבת טלז, לא נסגרה. האם השלטונות הקלו להם בדרישות ללימודי חול בשינוי מישיבת וולוז'ין?!

שאלה זו קשה גם על שאר עולם הישיבות שהמשיך לפעול ביתר שאת כישיבות סלבודקא, מיר וראדין (ראה ספר 'רבי יצחק אלחנן ספקטור' לר' מנחם מנדל פלאטו, עמ' 207, הערה 240), ומהאי האי מהאי?

התשובה הפשוטה היא שלא כאחותה הבכירה - ישיבת וולוז'ין, שהוכרה על ידי השלטונות, ולבסוף גם נסגרה מסיבה זו - לא הוכרה ישיבת טלז באופן רשמי על ידי השלטון המקומי, והיא פעלה באופן בלתי חוקי. סופר כי רבי אליעזר גורדון היה נמצא במאבק מתמיד מול פקידי ממשל שרצו לסגור את הישיבה, ולעיתים הוא שיחד אותם על מנת שלא יתנכלו לה (על פי הסופר ר' יעקב מרק, במחיצת גדולי הדור עמ' 25).

כך הדעת נותנת, שאין איסור חל על איסור, וברגע שיש איסור תמידי על ישיבת טלז לפעול, גזירת תרנ"ב שנגזרה על וולוז'ין, לא תגרום לטלז להיסגר, כי תמידין כסדרן ראשיה פעלו בעזרת שוחד להמשיך לתת לה לפעול.

אולם ישנה עוד סיבה שישיבת טלז לא נסגרה. כיון שלא היה שם מרד ומחלוקות ופלגנות כאחותה הוולוז'ינאית, וזוהי הסיבה שהשלטונות לא הורו על סגירת הישיבה.

כל היסטוריון מתחיל יודע את הסיבה האמיתית מדוע ישיבת וולוז'ין נסגרה, וזו לא  בגלל שהורו ללמוד שם לימודי חול כמובן.

מעיון בכל ספרי המחקר שעוסקים בנושא, כולל ספריו של הסופר רבי שמעון יוסף מלר מקורבם של בני מרן 'הרב מבריסק' שלנגד עיניו עמדו מסמכים רבים הקשורים לסגירת הישיבה, ברור כשמש שהיה זה בשל מחלוקת שפרצה בישיבה בין תומכי בנו של הנצי"ב רבי חיים ברלין, לבין הבחורים שתמכו בגר"ח מבריסק והשלטונות לא רצו במצב הזה של סיעות מחשש למרד בשלטון.

עמדה לרועץ לישיבה תמיכתו של הנצי"ב מוולוז'ין בתנועת חיבת ציון, שהיא היתה תנועה מחתרתית, וכך השלטונות הורו לסגור את הישיבה, מחשש למרד.

מקורות לכך שישיבת וולוז'ין נסגרה בשל סיבה זו, ראה: 'דחזיתיה לרבי מאיר', מלר שמעון יוסף, ח"ב עמ' 288. 'רבן של כל בני הגולה', ח"א להנ"ל. 'הישיבה הליטאית בהתהוותה', פרופ' שאול שטמפפר. 'הישיבות הליטאיות במזרח אירופה בין שתי מלחמות העולם', ד"ר בן ציון קליבנסקי. 'ישיבות ליטא – פרקי זכרונות' לד"ר ר' שלמה טיקוצ'ינסקי ופרופ' עמנואל אטקס ועוד רבים.

כך ישיבת טלז שם לא היה מחלוקת על מינוים [בוולוז'ין הבחורים התנגדו שבנו של הנצי"ב רבי חיים ברלין יכהן כראש ישיבה], והבחורים לא היו מפולגים לסיעות סיעות, ובוודאי לא הזדהו עם תנועת 'חיבת ציון' שהשלטונות ראו בה כתנועת מרד עמדה לה, והשלטונות לא הפריעו לה להמשיך ולהתקיים וללמוד תורה, בשינוי מישיבת וולוז'ין שם הבחורים נחלקו לסיעות סיעות, וחלקם הזדהו עם תנועות מחתרתיות (וכן חלק מראשיה כהנצי"ב), עמדה לה לרועץ, והשלטונות סגרו אותה מחשש למרד.

המשך יבוא...

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com