הוא שוב הצליח להפיל אותך?

הנה שוב נפלת, כל כך כואב בלבך הרגשת, עשית את המעשה שלא רצית

הרבנית מאיה לב | כיכר השבת |

הנה שוב נפלת, כל כך כואב בליבך הרגשת,

עשית את המעשה שלא רצית....פשוט ענית!

ובמקום "שלא שייך" לך היית. את כל-כך מצטערת, הדמעות חונקות את גרונך,

איך זה קרה ששוב שה"הוא" הפיל אותך?

"חלשה" "בלי אופי", "קטנה".. ובוכייה.

הכאב עז ואין לאן לברוח? גם בתאילנד לא תקבלי כח. לא ניתן להעלם! צריך להתרומם...!

זה יכול להתרחש במצבים שונים בחיים: בשידוכים, בזוגיות, עבודה, דיאטה, וחינוך הילדים.

בדיוק במקום שאינך רוצה להיות, שוב מרגישה כ"שק חבטות".

אך, זכרי, זה אפשרי, ללמוד מהנפילה, להתחנן לבורא,

תן את הכח, לעמוד בכאלו מצבים, תן את התגובות, והמילים המתאימות,

שאזכה ואדע לא תמיד לענות. תראה את הדרך, חזק אותי בוראי,

שלא שוב אהרוס את הביטחון שאין לי....

תן לי בבקשה להבין שהכל זה ממך, שאתה אוהב אותי וזוהי מתנה ישירה.

בבקשה עזור לי לא לחזור על כאלה טעויות, תן בי את האמונה-

שהרגעים שבהם אינני עונה, הם ממך מתנה יקרה,

הם לי עת רצון, רק אם אעשה בהם את השימוש הנכון.

אם אזכה להתפלל ולבקש שיתגשם עוד חלום.

שבע נופל צדיק וקם. צדיק? נופל? זה צדיק? בהחלט כן כי הוא קם!

מה שחשוב אישה יקרה איך קמים לאחר כל נפילה...ונפילה.

פרשת השבוע פקודי:

פקודי ראשי תיבות:פנים קדימה וזו דרך ישראל!

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה: "(שמות ל"ח,כ"א).

עדות לישראל-לפי רש"י :

"שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם."

השם הטוב והמטיב מוותר לילדיו היקרים והאהובים על ה"נפילה" הגדולה ואף שוכן בתוכם.

את בת ישראל יקרה למדי מכך שעליך לוותר לעצמך על "הנפילה" לא לשקוע בצער,

ללמוד מהניסיון, להתפלל ,לבקש שהשם הטוב ישרה בקרבך,שתלמדי לדעת שאינך לבדך,

הבורא איתך והיצר הרע רוצה שתישארי בהרגשה הרעה, שהנך חשה אחרי הנפילה!

יותר מהנפילה הוא "שמח" בצער והעצבות הבאים בעקבותיה.

אל תתני לו לנצח! הרי את רוצה נצח!

העצבות היא קליפה קשה, לנצח אותה ניתן רק על-ידי שמחה.

כתוב בספר ליקוטי יקרים-"שיזהר מעצבות כל מה שיוכל!"

העצבות היא קליפה היותר קשה מכולם,

אז במה את בוחרת? האם בעצמך את שוב מתעללת? מהאמת מתעלמת?

לישראל יש דרך ברורה, להילחם בנורא..

אז הייתה לך נפילה... נו.. אז מה?

התקרבי לדרך הראויה, עם השם הטוב תצעדי בביטחון ואמונה,

תאהבי את עצמך את יקרה, את ראויה לזו האהבה,

בת של מלך המלכים...זכרי אנו לא מלאכים, רק הם לא נופלים.

לגבי אהבה זכרי בבקשה:

מי שמעצמו לך לא נותן שם אין אהבה -אין!

סגרי את הדלת והמשכי הלאה!

פני למקום בו כשתתני יעריכו את נתינתך!

במקום בו יתנו ויאהבו אותך!

מי שלא מקבל את מה שיש לך לתת ,ויש לך ואת נותנת ללא כל ספק!

כי נשים הם נתינה!

וחכמות ויודעות מתי יש לתת,

התנגדו למסור את התכשיטים למען בניית עגל הזהב - לא למטרה קדושה,

אך לבניית משכן השם הן נתנו מרצונן בשמחה,

מי שבוחר לך לא לתת,

לא ראוי להיות שלך כעת!

בכל שלב בחייך, בימים קשים יותר ובימים קשים פחות,

התחזקי באמונה ודעי שאינך לבד בזה המסע.השם הטוב נמצא איתך נסיכה,

הבחירה שלך אם להכיר זאת ול"התענג" על זו הידיעה.

מסע יכול להיות ארוך או קצר, בשביל מפותל, ביום או בליל,

"חסדיך בבוקר אמונתיך בלילות"?

לילות ברבים איך זה יכול להיות?

בלילה כשאת בחושך באפלה, כשקשה מאוד ואת כעצובה, מיד לאחר עוד ניסיון ונפילה....

שם תתחזקי באמונה פשוטה.

מצבים כאלה הם לא בודדים במעברים השונים של החיים,

שימי לב זה כתוב ברבים, התכונני, לאלו הימים,

על ידי חיזוק באמונה, ובעזרת השם בנפילה הבאה תזכי במהרה להתרומם.

את מוגנת מוקפת במלאכים, אותך מלווים הם ועליך מגנים.

השכינה מעליך, ברוך השם, מקום לעצבות אין ואין.

בסוף הפרשה:"מ,לח כִּי עֲנַן יְהוָה עַל-הַמִּשְׁכָּן, יוֹמָם, וְאֵשׁ, תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ--לְעֵינֵי כָל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל, בְּכָל-מַסְעֵיהֶם. מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן."

מסע שכזה, מסע החיים,כל אחת במסלול שלה "מצפים לה וממתינים" ,

זכרי לבדך אינך יכולה,פני לבורא בבקשת סיוע ועזרה.

בבוקר אומרת " זוקף כפופים", רק את מי שכפוף ניתן להרים.

השם מרים אותך תתחזקי באמונה, אין מקום ליצר הרע.

בה הנך מוגנת מכל הצדדים , בהחלט בכל הזמנים, נסיעה בטוחה, מול עיניך אלוקים,

אל תישארי בצער ועצבות אנו יהודים!

נסיים בתפילה ממך אהובה:

"אבא רחום שומע תפילה האזן לתפילתי מתוך הכאב שבליבי!

אין לי את המילים לבטא, אין לי את האומץ לחשוב ולהכיר בחולשותיי,

אני בוכייה וצועקת די! די! די! הפוך לתחינות את מילותיי...

אך גלוי וידוע לפניך בוראי שאני רוצה להיות בשמחה, לא להישאר בצער הנפילה....

את העצב והעצבות תן לי כח לגרש....בליבי בוערת לה ה"אש".....