כשאת הופכת להיות אמא שלו - למה המבנה הזוגי נשבר?

"אני מדברת, יוזמת, מבקשת, דורשת והוא….שותק, נעלם, כלום…".

"אני לא נעלם, אני רק מנסה לא להחמיר את המצב" ענה קובי בלחש.

"מה זה אומר מבחינתך לא להחמיר?" שאלתי את קובי בעדינות.

"לא להתווכח, לא ללחוץ או להיות כוחני" ענה.

יפעת צחקה במרירות.

"לא להיות כוחני? התכוונת להפעיל חוסר נוכחות" אמרה.

קובי שתק.

"יפעת, מה את מרגישה כשקובי בוחר לא להגיב?" שאלתי.

"מרגישה כמו אוויר.

כאילו אני לבד בקשר. מובילה, יוזמת, מתלהבת…הוא לגמרי במקרה כאן.

נמאס לי להחזיק את הכל!" הרימה את הקול והתחילה לבכות.

"זה גומר אותי, אני לא רוצה להיות הגבר בבית הזה!" המשיכה.

"וקובי?" שאלתי אותה.

"קובי, נוח לו לברוח ולהשאיר אותי עם כל העבודה המלוכלכת".

"קובי, מה יפעת אומרת?" פניתי אליו.

"שהיא לא סומכת עלי.

כמו שאני היום היא לא באמת צריכה אותי ואני סתם שחקן משנה בתסריט שלה" ענה.

"ואיך אתה מרגיש כשאתה שומע את זה? מה קורה לך?" שאלתי אותו.

"אני מרגיש מיותר.

אבל אני גם מרגיש שיש פה חוסר שיווין, אני מרגיש שרק אני צריך לחזר ורק אני צריך להביא לפה כל מיני חלקים שהיא בכלל לא מביאה וזה לא הוגן" התחיל קובי להתעצבן.

"בואו ננשום רגע ונצייר תמונה יותר עמוקה.

ביהדות, התפיסה של קשר זוגי היא שונה והיא בכלל לא מתבססת על עקרון השוויון" הסברתי.

"את לא חושבת שצריך שיהיה שיווין בקשר?" שאל קובי.

"הקשר הזוגי ביהדות מתבסס על השלמה הדדית, שני הפכים שמחוברים כמו פלוס ומינוס וכל אחד מביא כוחות אחרים לגמרי לקשר.

הגבר מביא תנועה לתוך הקשר והאשה יוצרת עולם מתוכה, הוא משפיע והיא מקבלת".

"זה נשמע טוב בתאוריה, אבל במציאות שלנו אני מבינה שאני אמורה רק להכיל ולחכות שקובי יזום ורק המחשבה הזו מפילה אותי לייאוש טוטאלי".

"לא.

את פשוט צריכה להיות מי שאת באמת.

את לא מחכה אלא מייצרת מציאות מתוך מה שקובי מביא.

ואתה, תפסיק להימנע, לחשוש ולהצטמצם ותביא את הכח שלך, לא כח שכופה אלא כח שיוזם ומביא חזון.

זה הכח שמנכיח את זה שכאן עם יפעת זה הבית שלך".

"אבל אני מרגיש שאין לי מקום לזה, יפעת כל כך חזקה ולא נותנת לי מקום להכנס" ענה.

"יכול להיות שהיה חסר לך מודל של נוכחות והשפעה ואז למדת להמנע ולא להתמודד עם כעסים, אכזבות ותסכולים" עניתי לו.

"כן, אצל ההורים שלי אבא שלי היה דורסני ואמא שלי שתקה תמיד ואני נשבעתי שכזו זוגיות לא תהיה לי".

"אבל אני לא אמא שלך, אני לא צריכה שקט אלא אני צריכה אותך" פנתה אליו יפעת.

"ומה איתך יפעת? איך את הבנת את ההתמקמות שלך בקשר?" שאלתי.

"ההתמקמות שלי עד היום היא שאני החזקתי את כולם, שאם אני לא דואגת אף אחד לא ידאג".

"את מבינה כמה זו תנועה הפוכה מהמהות הנשית שלך? נשיות היא לא זו שדואגת לכולם"

"אז מה זה נשיות?" שאלה.

"נשיות מכילה ומגדלת מתוך מה שנכנס אליה ומה שקרה זה שאת הפכת למובילה בגלל שהוא לא הוביל והפכת להיות אמא שלו במקום בת הזוג שלו".

"ואני כועסת על זה כל כך" יפעת הרכינה את הראש

"ברור, כי בקשר זוגי את צריכה להביא את כולך מצד אחד ומצד שני להיות החצי של הקשר ולהביא את התנועה הנכונה.

כשכל אחד מביא לקשר את התנועה ההפוכה לשורש שלו, נוצר כאב והמבנה נשבר.

הגבר מפסיק להשפיע והאישה מתייבשת מבפנים.

היא מתחילה להפעיל כח שהוא בכלל לא שלה והגבר מתכווץ ונמחק.

בלי מבנה מתוקן ונכון אין נביעה בקשר ונוצר חלל לכן חשוב שכל אחד יעשה עבודה על המיקום שלו בקשר .

•

כל הפרטים שונו למען שמירת הפרטיות

חנה דיין

טיפול פרטני לנשים במשברי חיים

פסיכולוגיה יהודית תורת הנפש

קליניקה פרטית בשפלה

אפשרות גם בזום

054-4480705

מייל: hanna.tipul@gmail.com

לכל המאמרים : www.hannad.co.il

(טיפול פרטני לגברים יינתן על ידי מטפל)