כשהחלפתי את השאלה "מה אני מקבל" ל"מה אני יכול לתת"

נעמי לא מספיק אוהבת, לא מפרגנת, לא רואה אותי….אני תמיד מרגיש חסר בקשר הזה" אמר יואב.

"זה לא משנה כמה אני נותנת מעצמי, זה אף פעם לא מספיק ליואב.

אני עייפה מהתחושה הזו כבר" התעצבנה נעמי.

"יואב, בעצם מה שאתה אומר זה שאם היא תתן לך את כל מה שאתה צריך אתה תהיה שמח ואם המצב ימשיך כמו עכשיו, מצב שבו היא לא נותנת לך את כל מה שאתה צריך, אתה פשוט סובל" בדקתי עם יואב.

"בדיוק" ענה יואב.

"אפשר להגיד שאתה הקורבן בקשר הזה?" שאלתי אותו.

"לא יודע אם לקרוא לזה קורבן, אבל ברור שאני מופלה פה לרעה" אמר יואב.

"כשהאושר שלך תלוי בנעמי שאם היא תתן לך תהיה שמח ואם לא אתה תסבול, זו עמדה שבה אתה בעצם תגובתי למציאות שבה מישהו אחר שולט ברגשות שלך" הסברתי

"אז אני גם אשם בכל המצב הזה?" שאל יואב בטענה.

"בכלל לא מדובר באשמה.

אני אומרת שיש פה בחירה בין 2 אפשרויות ואם אתה רוצה לצאת מהמצב הזה אתה צריך לבחור, אבל לפני כן חייבים להבין קודם מהם שתי האפשרויות אחרת באמת תמשיך להיות בעמדה של חוסר בחירה.

אפשרות אחת היא לא להמשיך את הקשר, חשוב להבין שזו גם אפשרות, אף אחד לא מאיים עליך עם אקדח ומאלץ אותך להיות עם נעמי.

האפשרות השניה היא לקחת מאה אחוז אחריות על האושר שלך…וגם על הסבל שלך…."

"אבל זה נשמע כמעט בלתי אפשרי, אני רוצה להרגיש נאהב" ענה יואב

"הרבה אנשים נכנסים לתוך זוגיות מתוך שאלה אחת: מה יוצא לי מזה?"

"מה הכוונה?" שאל יואב.

"נניח מישהו שהתחתן עם מישהי יפה, הוא הרגיש שזה יעלה לו את הערך, מישהי שהתחתנה עם גבר מצליחן, היא הרגישה שהיא תקבל בטחון….

לצערי הרב, כל הציפיות האלה מתנפצות במהלך הקשר ומתגלה שבן או בת הזוג לא באמת יכולים לממש אותם.

הזוגיות הבריאה שואלת הפוך: מה יוצא ממני אליה, מה אני נותן לה ומה מתגלה מתוכי" הסברתי

"זה בדיוק מה שאני אומרת לו כל הזמן, שהוא עסוק רק במה שחסר לו ומה שהוא לא מקבל" התערבה נעמי.

"אבל בחרתי אותך כי רציתי שפשוט תאהבי אותי, זה לא טבעי?" שאל יואב בפליאה.

"זה טבעי מאוד" עניתי במקומה.

"בתת מודע בחרת בנעמי כי היא מסוגלת לאתגר אותך במקומות הכי כואבים שלך.

היא לא כאן כדי למלא את החוסר שלך אלא כדי לעזור לך לגלות בתוכך את היכולת להעביר דרכך את השפע.

כשאתה רוצה שהיא תעריך אותך, זו הזמנה עבורך להעריך אותה ודרך זה תרגיש בתוכך את ההערכה הפנימית".

"בעצם, היא לא אמורה לתת לי את מה שאני כל כך מחפש?" שאל יואב עם נימה של התנגדות

"נכון.

אפילו להפך, היא מאמנת אותך לוותר על הצורך הזה.

מי צריך אישור חיצוני? רק מי שאין לו אישור פנימי".

"זה נשמע מעט אכזרי, כאילו אני צריכה להכאיב לו על מנת שיתפתח" הגיבה נעמי

"לא מדובר פה בלפגוע אלא בחשיפה של המציאות שבינכם של כל המקומות שבהם אתם עדיין תלותיים.

כשהוא מבקש ממך משהו שאת לא מסוגלת באמת לתת, זו הזמנה עבורו לגלות בתוכו את מה שחסר וזו התנועה שהוא צריך לאמץ החוצה".

"בעצם, כל המקומות האלה שאני כועס על נעמי, הם מקומות שבהם אני אמור לעבוד על עצמי?" שאל יואב

"בדיוק.

במקום להגיד: 'היא לא נותנת לי', לשאול - מה אני יכול לתת לה ומה אני לא נותן לעצמי?

במקום לחפש ממנה אישור, להתחיל למצוא אותו מבפנים.

זה תהליך לא קל שמרגיש כמו גמילה, אבל בסופו של דבר זה חופש אמיתי וכאן מתחיל השחרור שלך.

ברגע שאתה מפסיק לחכות שימלאו אותך מבחוץ, אתה מגלה שהכח הזה נמצא בתוכך ודווקא אז מתוך החופש הזה, אפשר לאהוב באמת". עניתי לו

"אז מה שאת אומרת זה שאני לא זו שצריכה להרים את יואב?" שאלה נעמי

"בדיוק, את לא כאן כדי להחזיק אותו, הוא לא הילד שלך.

את כאן ללכת לצידו.

כשכל אחד מכם ילמד לתת את מה שהוא כל כך חיפש מהשני, יפתח מרחב חדש של חיבור ולא מרחב אינטרסנטי של תלות"

"כל השנים האלה בעצם כשלא קיבלתי את מה שרציתי, הייתי צריך ללמוד להסתכל פנימה ואני פשוט לא הייתי מוכן להתמודד עם הכאב הזה" אמר יואב לנעמי.

"זו בדיוק התנועה של זוגיות בריאה.

היא לא המקום שבו אנחנו מקבלים סוף סוף את מה שחסר לנו אלא המקום שבו אנחנו מגלים איך לתת את מה שחיפשנו, לא מתוך חוסר אלא מתוך מלאות"

"זה ממש מרגיש לי כמו גמילה קשה מאוד" אמר יואב.

"ואם נצליח נוכל להרגיש באמת חופשיים יחד" הוסיפה נעמי.

כל הפרטים שונו למען שמירת הפרטיות

חנה דיין

טיפול פרטני לנשים במשברי חיים

פסיכולוגיה יהודית תורת הנפש

קליניקה פרטית בשפלה

אפשרות גם בזום

054-4480705

מייל: hanna.tipul@gmail.com

לכל המאמרים : www.hannad.co.il

(טיפול פרטני לגברים יינתן על ידי מטפל)