"הייתי צריכה אותך ולא היית שם עבורי"

וזה לא רק על השבוע האחרון אלא על כל הפעמים שאכזבת אותי לאורך כל הקשר שלנו" אמרה דנה לרועי.

על הכל? תגידי, את רצינית? את לא רואה שאת הדבר הכי חשוב שיש לי!" אמר לה רועי

"הכי חשוב? אז איך יכול להיות שאני הכי חשובה ואתה משאיר אותי לבד עם הילדים כאן והולך לכל מיני פגישות בלי לברר בכלל מה מצבי? איך זה יכול להיות שאני הכי חשובה ואתה פוגע בי בלי הפסקה?" שאלה.

"פוגע בלי הפסקה? אולי את רגישה מדי? אולי כל הסיבוכים האלה הם שלך ולא קשורים בכלל למציאות?" ענה לה רועי.

"אתה רציני? אתה מבין מה אתה אומר לי עכשיו?" דנה התחילה לדמוע.

"כשאני הולך לפגישה עסקית זה בשביל הבית שלנו, אם תביני את זה את לא תיפגעי" רועי המשיך להחמיר את המצב.

"תביני, אני כבר כל כך הרבה זמן מקשיב לכל הכאבים שלה ומכיל בלי סוף עד שאי אפשר עוד להכיל את זה וזה פשוט בלתי נסבל" פנה אלי רועי.

"ברור, כי לא באמת היית איתי בכאב שלי" התערבה דנה והגיבה לו.

"זה לא משנה מה אני מנסה לעשות עבורה, היא לא מרוצה וזה הכי מתסכל שיכול להיות.

בהתחלה כשגם אני האשמתי אותה בכל מה שהיא יצרה בקשר שלנו, היה פיצוץ.

כשהאשמתי את עצמי, היו פיצוצים מסוג אחר.

מה עוד אפשר לעשות? אני מיואש לגמרי" פנה אלי רועי בשנית מתעלם ממה שדנה אמרה.

"אני מרגישה שבאמת איבדתי את היכולת שלי להאמין ברועי" דנה פנתה אלי הפעם.

"רועי, תודה רבה" פניתי לרועי.

"על מה?" שאל רועי.

"כל השיחה הזו שהתקיימה בינכם כרגע הדגימה לנו מה לא לעשות על מנת להחזיר את האמון האבוד בקשר" אמרתי לרועי.

"באמת? למה?" שאל רועי.

"כל הדרכים שאתה משתמש בהם הם אמצעים אלגנטיים להסיר מעלינו את האחריות לחוסר הקשב שהיה לנו.

זה מאוד מושך אותנו להסיר אחריות כשאנחנו מופעלים מהכאב העצום הזה שנוצר מאובדן אמון עם אדם קרוב במיוחד ואנחנו מרגישים חסרי אונים לגבי המצב" עניתי לו.

"אז איך בעצם אני יכול לרפא את האמון שנשבר?" שאל רועי.

"השינוי שצריך להתרחש הוא שינוי מהותי, אתה צריך לשים את דנה בראש סדרי העדיפויות שלך כי זה הביטוי העוצמתי ביותר של מדרג החשיבות של אנשים עבורנו.

אתה לא יכול להגיד לדנה שהיא הכי חשובה לך ובו זמנית להראות שיש לך דברים חשובים יותר.

צריך ממש לשנות את סדר הדברים ולשים את דנה ממש למעלה וחייב להיות לזה ביטוי מאוד מעשי ומוחשי".

"מאיפה מתחילים?" שאל רועי.

"מלקחת אחריות.

להודות בזה שלא באמת שמת את דנה ואת כל הקשב אליה במקום הראשון כמו שהיית אומר לה תמיד.

אתה צריך ללמוד לעשות את זה לא מתוך מקום של אשמה אלא מתוך מקום של זיהוי, לקיחת אחריות ובחירה בשינוי".

"כן, אבל מה אם פתאום יש מקרה חירום בעבודה? או אם קבעתי משהו עם חברים?" שאל רועי.

"פה בדיוק נמדדת החשיבות של דנה באופן שבו אתה בוחר בתוך מצב מורכב כזה.

במצבים שבהם יש התנגשויות בין צרכים ורצונות, אלו בדיוק הנקודות שבהן דנה הרגישה שהעדפת משהו אחר על פניה וכך איבדה את האמון בך.

"אבל איך אני אמור לשים לב לזה? אני מרגיש שאני מתנהג טבעי וזה פשוט קורה…." אמר רועי".

"זה מצריך להיות בתודעה ולהתבונן מבחוץ במחשבות שלך, מתי הן הולכות לכיוון של:

- הדברים האלה חשובים יותר מהצרכים של דנה

- דנה תסתדר כבר

- גם ככה אין לי מושג מה לעשות וזה לא יועיל

- קשה לי מדי להתמודד עם זה.

כי המחשבות האלה פותרות אותך מלדאוג לדנה באמת ואתה מוריד אותה אוטומטית במדרג החשיבות והעדיפויות" הסברתי

"אז מה? אני צריך ככה להקריב את עצמי? כל זה בשביל לשים את הדאגה לדנה בראש סדרי העדיפויות?" שאל רועי.

"הדאגה לעצמך צריכה להיות ראשונה כי זה מה שמקנה משמעות לכך שאתה שם את דנה במקום כל כך גבוה ומעניק לה חשיבות.

זה לא שאתה מבטל את עצמך אלא אתה מייצר אני עוצמתי בעל יכולת בחירה שמאפשר לך לשים את דנה במקום הראשון של סדרי העדיפויות."

"אז מה אני אמור לעשות אם אני רוצה שדנה תראה עד כמה היא חשובה לי?" שאל רועי

"קודם פשוט לשאול אותה: איך אני יכול להעניק לך תחושה שאת חשובה?

לשאול את עצמך: מה בעל ערך עבור דנה? מה משמח אותה? ואז להעניק לה את זה.

מדובר פה בתהליך ארוך טווח ולא שבוע אחד של מאמץ כי אמון נבנה כשהמעשים הקטנים חוזרים על עצמם.

כשאתה לא רק אומר: אני בוחר בך, אלא אתה מראה ומיישם את זה.

המעשים הקטנים מחיי היום יום שאתה מתמיד בהם הם שיוצרים אמון ולא הדרמות הגדולות.

אמון לא יחזור כי אמרת את הדבר הנכון אלא כשבפעם הבאה שהיא תצטרך אותך אתה תהיה שם עבורה".

הטור נכתב בהשראת מרים קליין

•

כל הפרטים שונו למען שמירת הפרטיות

חנה דיין

טיפול פרטני לנשים במשברי חיים

פסיכולוגיה יהודית תורת הנפש

קליניקה פרטית בשפלה

אפשרות גם בזום

054-4480705

מייל: hanna.tipul@gmail.com

לכל המאמרים : www.hannad.co.il

(טיפול פרטני לגברים יינתן על ידי מטפל)