הילד מפספס שיעורי נגינה בפסנתר? יתכן שזה לא כזה נורא

כל מי שקובע מטרות נעלות לילדיו מודע לכאב שנלווה להפצרות חוזרות ונשנות בהם לגלות רצינות לגבי העניין, כשהרצון היחיד שלהם הוא לשחק. מסתבר, לפי המדע, שזה בסדר לוותר להם מדי פעם (ילדים)

שרי ברינר שיפמן | כיכר השבת |
האם ההשקעה שווה את התוצאה? (צילום: Shutterstock)

כולנו שואפות לגדל דור של ילדים חכמים ומפותחים.

כחלק מהרצון הזה, אנו רושמות אותם למגוון חוגים שונים ומשונים, מסיעות אותם לפעילויות חברתיות ובעיקר עושות לא מעט כדי שהם לא יחמיצוו אף פעילות שכזו.

ובכן, חדשות טובות, פושריות, עכשיו ישנה הוכחה מדעית שאנחנו יכולות פשוט להישאר בבית, לפחות אחת לחודש.

קבוצה של מדענים בבריטניה בחנה קרוב ל - 50 משפחות עם ילדים בגילאי 9-11 בצפון אנגליה. מטרתם הייתה לבדוק כיצד "היוזמה והקלת הפעילות המאורגנת של הילדים נחשבות לעקרונות מרכזיים בהורות טובה, במרחבי הרשתות החברתיות של המעמד הבינוני". הם בחנו גם את ההשלכות של המעורבות האינטנסיבית של ההורים במה שהם מכנים "ביוגרפיות הפנאי של ילדיהם".

והורים מנוסים שמחים לשתף: מאיסוף חברים ועד למידה, ביוגרפיות הפנאי הן עניין רציני. למעשה, לדברי החוקרים, "חלק מהילדים השתתפו ביותר מפעילות מאורגנת אחת ביום, וזה, בשילוב עם הפעילות המאורגנת של אחיהם, גרם לכך שלעתים קרובות היו מעורים מאד בחיי המשפחה".

אחת מהאמהות במחקר שרואיינה, סיפרה כי עודדה את הילדים שלה לביצוע 22 פעילויות בשבוע. אוקיי, יש מצב שהיא טיפה הגזימה. אמהות יקרות, בלי לחץ, רק צריך להעמיס את מחבט הטניס ואת הכינור לתוך המכונית.

תראי כמה הם נהנים. צילום: Shutterstock

מעבר להוצאה הכספית ולכיף, אם בכלל, "יש עדויות לכך שהמשאבים של ההורים, דהיינו: זמן וכסף, מתרוקנים במידה ניכרת וניתן להעמיד את הנישואין בסיכון בשל הדרישות לתמיכה בהשתתפות הילדים ", כותבים החוקרים. "נראה גם שלילדים מסוימים יש הזדמנויות מוגבלות למשחק חופשי ולניהול זמן, שהם מרכיבים חשובים בהתפתחות בריאה ושמירה על קשרים חזקים בין הורים לילדיהם.

לאור זאת, הם מסכמים: "כדאי לחשוב לעומק אם כל היתרונות שהילדים צוברים באמצעות השתתפות בפעילויות מאורגנות יכולים להתבטל עקב הבעיות האלה ואז יצא שכרנו בהפסדנו, וחבל". כמו כן, כדאי לשאול, על פי המחברים, "מהי מידת ההתייחסות לפעילויות המאורגנות כ'פנאי', אם הן מחויבות ופוגעות ברווחת הילדים".

העדות המטרידה ביותר בנדון נשמעה מפי אם אחת שהשתתפה במחקר: "בילדותי, הייתי מבלה את רוב זמני רק במשחק עם הילדים של השכנים ועם אחיי, ברחובות או בתוך הבית. לא היה לנו שום משחק מובנה, אנחנו בחרנו מה רצינו לעשות. אבל אני חושבת שזה טוב במובן מסוים, כי אני מוצאת את הילדים שלי מתלבטים באופן תמידי מה הם יכולים לעשות הלאה. הם כל הזמן באים אלי ואומרים, 'מה אעשה עכשיו?' וזה קשה כי יש להם חדר מלא צעצועים, יש להם כל מיני גאדג'טים סביבם, יש להם חברים שיכולים לבוא הביתה בכל עת, ועדיין הם לא יודעים מה לעשות עם הזמן הפנוי שלהם."

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית