המסיבה בחדר המדרגות: כך הפכנו אכזבה גדולה לרגע של אחדות בבניין

הלב נשבר. שוב הילדים שלנו - אלו שגדלו לתוך שנות הקורונה ולתוך מציאות של סבבים ומלחמות - קמים לבוקר של אכזבה. אומרים עליהם שהם "מורגלים", שהם "דור חסין", אבל בואו נודה על האמת: לא מתרגלים לזה. הציפייה המתוקה ליום של שמחה, למסיבה עם החברות, למשלוחי המנות שחיכו בסלסלה - הכל נעצר בגלל הדי הפיצוצים והמתח שבחוץ.

המכשול הראשון: אל תרוצו ל"נחם"

לפני שאנחנו שולפות את הבלונים והממתקים, יש שלב אחד קריטי שאנחנו חייבות לעבור עם הילדים שלנו: לתת מקום לכאב.

קל לנו מאוד ליפול למלכודת ה"פרופורציות". אנחנו רוצות לומר להם: "נו, באמת, העיקר שאנחנו בריאים ושלמים, זה רק מסיבה". אבל בשביל ילדה שחיכתה חודשים להיות "כלה" או "מלכה", המסיבה הזו היא לא "רק" - היא כל עולמה ברגע זה. כשאנחנו מקטינות את האירוע, הן מרגישות שלא מבינים אותן.

מה לומר במקום? פשוט להיות איתן בתוך הקושי. חבקו אותן ותגידו: "זה באמת ממש מאכזב. חיכיתם לזה המון זמן וזה מאוד מאכזב שזה התבטל. מותר לכם להיות עצובים". בלי "אבל" ובלי הטפות מוסר. ברגע שהילד מרגיש שרואים את האכזבה שלו, הוא פנוי רגשית להתחיל להתאושש.

איך הופכים אכזבה לחגיגה?

אצלנו, הכוח האמיתי הוא בקהילה ובחום המשפחתי.

"התחפושת היא לא בשביל הרחוב, היא בשביל הלב": אל תוותרו על התחפושת. גם אם נשארים בתוך הבית או בתוך הבניין - מלבישים את התחפושת המושקעת. הלבוש החגיגי משנה את התדר הנפשי מאכזבה לשמחה ומזכיר לנו שגם במלחמה, השמחה היא כלי הנשק שלנו.

מסיבת חדר מדרגות עם השכנים: אם אי אפשר לצאת לחברים רחוקים ולמסיבות בגן, השכנים בבניין הם הקהילה שלנו. אפשר לארגן "תהלוכה" קטנה בין הקומות (בהנחה שיש מרחב מוגן קרוב). כל משפחה מוציאה כיסא למדרגות, מחלקים סוכריות בתוך הבניין, ושרים יחד שירי פורים שמחים. הקולות המהדהדים בבניין נותנים תחושת כוח אדירה.

משלוח מנות "דלת אל דלת": הילדים הכינו ממתקים לחלק? אל תתנו להם לצבור אבק. עברו בין הדירות בבניין, חלקו לשכנים. נכון שגם בפורים יחלקו לשכנים משלוחי מנות, אבל בינתיים בשביל האווירה... הנתינה לאחר היא התרופה הטובה ביותר לתחושת ה"חוסר" האישית.

הגרלה סינית משפחתית: קחו חפצים מהבית, עטפו אותם בנייר צבעוני, וצרו "מכירה פומבית" או הגרלה עם כרטיסים שהילדים מציירים. המתח והצחוק סביב מי יזכה בפרס (גם אם זו חבילת וופלים או מחק חדש) משכיחים את המצב שבחוץ.

סעודת "הודיה על הניסים": שבו יחד לסעודה חגיגית. ספרו לילדים סיפורי צדיקים על ניסים במלחמות, חזקו בהם את האמונה ש"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל". כשאנחנו מדברים בביטחון, הם מרגישים בטוחים.

מילה אישית אליך, אמא

הילדים שלנו אולי לא יזכרו את הפרטים של המסיבה שהתבטלה, אבל הם יזכרו לעד איך אמא שלהם הגיבה כשזה קרה. הם יזכרו את הלביבות שטיגנת להם באמצע היום, את הריקוד הסלוני המאולתר ואת החיבוק שאמר: "אנחנו ביחד, וזה הדבר הכי חשוב בעולם".