לבייב חבר שלי ויש לי את המספר שלו, גם של גרטלר ואבישי נריה מילה אחת שלי, והם אמרו לי שכל מה שאני צריך לישיבה, שאני אפנה אליהם.

הם אמרו, שהם יתנו לי מאתיים אלף שקל אפילו שאני רק בן 13 וחצי ואני לא מוכר עדיין, חכי אני אהיה מוכר את תראי ראש העיר קטן עליי, אני לא רואה את רובינשטיין ממטר, אני אלמד את כולם.

אני רוצה לפתוח השכרת אופניים שיספיקו לכל תושבי בני ברק בבין הזמנים וגם ישיבת בין הזמנים לכל הבחורים בבני ברק ואני מארגן טיול לכל המשפחה שלי שניסע לכמה ימים לצפון ונישן בבית מלון כל הפסח בחול המועד, אולי גם בליל הסדר נישן במלון, תבואי איתנו אני מזמין אוטובוס ענק.

אנחנו שותים ויסקי בירה ויינות הכי יקרים בפסח ו--
מוישי מתוקי, בירה זה חמץ.
תשב פה קצת.
אני משאירה אותך פה להירגע ואחזור עוד כמה דקות.
אנחנו רואים אותך במצלמה במחשב אז נשמור עליך.

אני יוצאת וסוגרת את הדלת. השעה אחת עשרה וחצי בלילה. המחלקה שקטה ומוישי המתוק ער. ילד בלונדיני יפה תואר. פאות עבות מאחורי האוזניים. פאות של ילד ליטאי צדיק וטהור.

התקף מאניה. מאניה דיפרסיה.

אני עוזבת אותו בחדר רגיעה. המקום היחיד שבו אין הסחות דעת. חדר שבו נרגעים המטופלים הפסיכיאטריים. ספוג עבה מסביב לכל הקירות וגם על הדלת. ספוג עבה על הרצפה. ופלורוסנטים.

בשניה הראשונה החדר הזה נראה כמו צינוק. האבסורד הוא שהצינוק הזה הוא גן עדן. גן עדן אמיתי למי שראשו מפוצץ במחשבות של מאניה. זרמים של מחשבות. המוח לא יכול לעצור לשניה. המוח כואב מרוב מרוץ מחשבות.

תדמיינו גלגל של מכונית שנוסעת על 200 קמ"ש. ותכניסו אותו לראש של בן אדם. לאחר 20 דקות האחות מוציאה את מוישי מהחדר. מוישי התעייף לאחר שהוא ער כמעט 24 שעות. הוא רוצה ללכת לישון.

השעה 12 בלילה והמטופלים נמים את שנתם. מוישי נכנס למיטה. הוא מנסה להירדם. משמרת לילה.

האורות במגדלים של גבעת שמואל ממול נכבים בזה אחר זה. כביש גהה גם הוא מתרוקן ככל שהשעה מתאחרת.

השעה 1 בלילה קולות שירה עוצמתיים ביותר נשמעים ברחבי המחלקה החשוכה בליווי מחיאות כפיים ותיפוף רגליים.
שמחת בית השואבה פרצה משום מקום.

תן לי אור תן לי אור אני תמיד אזכור מודה אני לך כל בוקר אור תן לי אור----
מוישי, בוא רגע,

האחות לוקחת אותו לתחנת האחיות. הילד עם אנרגיית שיא. הוא לא יצליח לישון הלילה. זאת לא אנרגייה של ילד שמשתולל בבית ולא רוצה לישון.

אם היו פה עכשיו המתקנים של נינג'ה ישראל אני בטוחה שהוא היה צולח אותם תוך 10 שניות. האחות נותנת לפי הוראה טלפונית של הד"ר את התרופה.

לאחר חצי שעה התרופה עוזרת ומוישי המתוק סוף סוף נרדם. הגוף שלו עם אנרגיות ברמה מטורפת. הוא לא יצליח לישון הרבה. השעה 4 לפנות בוקר. המטופלים ישנים חזק וחושך מצרים בחוץ.

מוישי מגיע בשמחה וצהלה לתחנת האחיות. הוא לבוש בגדים, חליפה, נעליים, שקית תפילין ביד ואפילו כובע לראשו.
מוישי למה התלבשת? אני שואלת אותו.

הוא רוצה ללכת להתפלל בנץ האחות אומרת לי. אני חייב להתפלל בנץ! הוא אומר בקול ובלהט. זאת זכות להתפלל בנץ גם בבית אני הלכתי להתפלל בנץ כשעוד כולם ישנו וכשעוד היה חושך ו----

מוישי לא מתפללים פה בנץ. השעה 4 לפנות בוקר. תשב בכורסא בלובי בשקט ותשאל את האחים שיבואו למשמרת בוקר, הם יגידו לך לפי מה שהד"ר יחליט.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הלב שלי נקרע לרסיסים.

ילד במאניה לא יכול לצאת לתפילה.

הוא לא יצא לתפילה בשבועיים הקרובים לפחות. הוא יתפלל במחלקה. אם יצא הוא ידבר עם כל מי שיראה. הוא יסמוך על כולם. מבחינתו העולם כרגע הוא הדבר הכי מושלם שיש. אין שום רוע, אין שום סכנה. הוא גם יכול לנסוע בטרמפים עד אילת באמצע הלילה. שיקול דעתו לקוי לגמרי. סכנת נפשות.

אלוקים, אני מבקשת בלי קול, תקבל את התפילה של הילד הזה כאילו הוא מתפלל עם מניין של צדיקים בנץ.
התפילה שלו שווה כל כך.

עוד תקופה קצרה תגיע הדיפרסיה.

הדכאון הכי חשוך וקשה בעולם.

מוישי ישכב ימים במיטה ויבקש את נפשו למות. אולי הוא גם ינסה. הד"ר ינסה לעשות הכל כדי לאזן אותו. שלח רפואה שלימה לחולי עמך. אור חדש ויפה מפציע מעבר למגדלים ממול.

אני שותה קפה חזק לשמור על העיניים שלי פקוחות. השמש עולה ורשמית מתחיל עכשיו יום חדש, אמהות מסורות וטובות יעירו את הילדים ויכינו להם שוקו חם וטעים. במחלקה זהו יום נוסף של התמודדות.

אדם ורפואתו.
אדם ומחלתו.