מה ל'שושנת יעקב' בבית המרזח?
יושב הבעל שם טוב הקדוש בחג הפורים עם ה'חברא קדישא', והרבו בזמר ולשיר, ודיברו במעלת השמחה, והשמחה היתה רבה וגדולה.
בחג הפורים, הבעל שם טוב הקדוש היה נוהג להדגיש מסר מאוד חשוב: השמחה בחג הפורים - מאוד חשובה, כי ממנה ניתן לשאוב שמחה - לכל השנה.
באחד מימי הפורים הגיע רבי מאיר עם בנו שאול לבעל שם טוב הקדוש, ואחד הנוכחים בחדר, סיפר לבעל שם טוב הקדוש, שלבן של רבי מאיר - שאול, יש קול מתוק במיוחד, והילד התבקש לעמוד ולשיר את ניגון 'שושנת יעקב'.
והילד שר, והנוכחים התפעלו מקולו המרגש והמיוחד, עד שאמרו, שלא שמימיהם לא שמעו קול כזה יפה.
למחרת, בשושן פורים רבי מאיר לקח את בנו להיפרד מהבעל שם טוב הקדוש, אבל, הבעל שם טוב הקדוש, ביקש מרבי מאיר, להשאיר את בנו עוד שבוע בעיירה, ואז, הוא ישיב אותו לביתו, והאב, כמובן שהסכים לדבר.
כעבור יומיים, ביקש הבעל שם טוב הקדוש משאול להצטרף אליו לנסיעה, והלך הבעל שם טוב הקדוש לזרז את אלכסיי לצאת לדרך.
בדרך אמר הבעל שם טוב הקדוש לאחד החסידים שהצטרף למסע, אני רואה אור באופק, אמור לאלכסיי לעצור ליד הבית הזה, והחסיד מאוד תמה על הדבר, שהרי המקום הזה הוא, בית מרזח...
נכנסו הבעל שם טוב הקדוש וחבורתו לבית המרזח, ושמעו את שירת השיכורים, דפק הבעל שם טוב הקדוש על השולחן, ואמר, אתם מזייפים בשירתם, בואו תראו איך שרים באמת.
והשיכורים - כעסו, איך מעז הבעל שם טוב הקדוש לומר להם כך, ואמר הבעל שם טוב לשאול, בא תעמוד על השולחן ותשיר, ושאול עלה על השולחן, נעמד ושר: 'שושנת יעקב'...
הקשיבו השיכורים לשירה והתרגשו מקולו המיוחד של שאול, שהיה נשמע כמו מעולם אחר, וכשירת מלאך ממש...
לפני הבעל שם טוב הקדוש עזב את בית המרזח, הוא ניגש לשלושת ילדיו של בעל בית המרזח ואמר להם, נכון שנהניתם מקולו של הילד? וענו לו 'מאוד'.
ענה להם הבעל שם טוב הקדוש, מאחל אני לכם, שתמיד תאהבו את הקול שלו. ועזבו הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו את המקום, כשכל הנוכחים תמהו על דבריו של הבעל שם טוב הקדוש, וחזרו כולם באותו הלילה למז'יבו'ז.
לאחר כמה ימים, החזיר הבעל שם טוב הקדוש את שאול לביתו, וסיפר שאול לבני ביתו את הסיפור על הנסיעה הלילית, תמהו הנוכחים על הדברים, אך הבינו שיש לבעל שם הטוב הקדוש כוונה נסתרת במעשה זה, שהרי בעל רוח הקודש היה, ועוד יבוא היום, שיבינו כולם מדוע הבעל שם טוב הקדוש לקח את שאול הטהור לשיר בבית המרזח...
עברו שנים, ושאול הפך לסוחר גדול, ובאחת מנסיעותיו שהיו סמוכות לחג הפורים, רצה שאול לחזור במהירות לביתו, כדי להגיע בזמן לקיים את מצות חג הפורים, אבל, בדרך תפסו אותו שודדים, קשרו אותו לעץ והלכו לאכול את סעודתם, תוך כדי כך, הודיעו לו, שזו שעתו האחרונה...
שאול שהקשור לעץ התחיל לחשוב, בטח הבעל שם טוב הקדוש וה'חברא קדישא' סועדים עתה את סעודת הפורים, והתחיל לשקוע בזיכרונות על אותה סעודת הפורים, שהיה אצל הבעל שם טוב הקדוש... והרגיש געגועים עזים לאותם בימים בקדושים, וברגעים אלו שכח לגמרי את מצבו, ולהתחיל לפתע לשיר 'שושנת יעקב'...
השודדים הקשיבו לשירתו, ולפתע התעורר אצלם זיכרון ישן, שכבר שמעו בעבר את הקול המלאכי המיוחד הזה, ובאו אליו, ושחררו אותו מכבליו.
שאול לא הבין כיצד חל המהפך, והסבירו לו השודדים, שהם הילדים הקטנים של בעל בית המרזח, שהבעל שם טוב הקדוש הביא אותו לשיר שם לפני שנים רבות, ונזכרנו שהרבי שלך שאיחל לנו, שנאהב את הקול שלך גם בעתיד...
ורק עכשיו הבין שאול, שהבעל שם טוב הקדוש ראה ברוח קודשו את מה העתיד להתרחש עימו, והקדים תרופה למכה, נס וישועה היו לשאול כמו במגילה.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
כיצד זוכים לניסים וישועות מהארת - קריאת המגילה?
חכמינו תיקנו לקרוא את המגילה – לדורות. מדוע?
שואל הבעל שם טוב הקדוש על הנאמר: "הקורא את המגילה למפרע – לא יצא"!
ונשאלת השאלה: איך יתכן, מי ששמע את המגילה, ולא יצא ידי חובת קריאת המגילה?
עונה הבעל שם טוב הקדוש: אפשר לשמוע את קריאת המגילה - בשני אופנים:
# אופן אחד - קריאת המגילה היתה סיפור קדום: כמעשה קדום שקרה לפני אלפיים שנה, וזה נקרא, שהאדם קורא את המגילה - למפרע!
הקורא את המגילה כסיפור קדום, לא יצא ידי - חובת קריאת מגילה!
# אופן שני - קריאת המגילה, כסיפור שמתרחש ברגע זה - ממש: תשמע את קריאת המגילה, ותרגיש שאתה חי עכשיו ממש את סיפור המגילה, כאילו סיפור המגילה קורה איתך! ברגע זה - בפועל ממש!
# מדוע תיקנו לקרוא את המגילה לדורות? אם היה מדובר, בסיפור שקרה לפני שנים, מדוע תיקנו חכמינו לקרוא את המגילה לדורות?
# שפע אור ניסי המגילה יורד ברגעי קריאת המגילה: קוראים את המגילה לדורות, מכיון שבכל דור ודור ובכל שנה ושנה ניתן:
להוריד ברגעים אלו - ממש! שפע ניסים ואורות של המגילה, ונזכרים ונעשים עם כל אחד ואחד - ברגע זה ממש!
ולכן, אומר על כך הבעל שם טוב הקדוש:
"אשר כל השמות והאורות הנרמזין בה - שוב יתגלו".
אורות ניסי המגילה – יורדים עליך בעת קריאת המגילה: אורות הניסים שהיו בזמן המגילה יורדים ומאירים בכל דור ודור, ולכן, מי שקורא את המגילה 'למפרע', כ'מעשה שהיה':
הוא לא מבין, שאור הניסים והישועות, יורד עליו – ברגע זה ממש!
כדי להושיעו כמו הישועה שהיתה – בימי מרדכי ואסתר.
#עכשיו ניתן להבין, מדוע מי שקורא את המגילה למפרע, כסיפור ו'מעשה שהיה' והתרחש לפני אלפיים שנה - לא יצא! כי הוא לא מבין שאורות ניסי המגילה, יורדים ברגע זה ממש, והוא:
אינו יודע שיכול לזכות ברגעים אלו, בשפע אור ניסים וישועות שקרו בימים ההם בזמן הזה!
# לפני אמירת הברכות – לבקש להיות 'כלי' לאור שיורד: מכיון שבזמן קריאת המגילה יורד ומאיר אור גדול של ניסים וישועות, צריך לבקש לפני קריאת המגילה:
להיות 'כלי' לאורות שירדו ויאירו - ברגעי קריאת המגילה.
מי שמבין את עומק הדבר, זוכה להארת מרדכי ואסתר, ולשפע אור גאולה וישועה, כמו היה לאבותינו - בימים ההם בזמן הזה.
יהי רצון שכל בית ישראל יזכו לניסי ה' - ל"ונהפוך הוא": כל צער, עצב ובכי יהפוך לישועה ושמחה גדולה:
"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" - כן תהיה לנו, אמן!