ילדים מפחדים הכי הרבה מפרידה מאמא!

יהודל'ה גם פוחד מחיידקים אם חברים נגעו לו בספר או באופניים הוא דואג שידבק במחלות וימות, לכן הוא רוחץ את ידיו שוב ושוב. קשה לנו איתו וקשה לו עם עצמו. הוא ילד אינטליגנטי. לכן למרות קשייו הוא לומד טוב. אך אנו רואים את סבלו ורוצים לעזור לו. בעבר יעצו לי לשלח אותו לתרפיה במוזיקה אך לא ראינו כל שינוי. אנחנו רוצים לעזור לו ולהגיע לכתובת הנכונה.

אמא יקרה,

הילד שלך סובל מחרדה ומכפייתיות. ישנם סוגים רבים של חרדה וכפייתיות, וישנן רמות שונות של התופעה: דאגות ופחדים "נורמאלים" של ילדים יכולים להפוך לבעיה אם רמת החרדה ותכיפותה עולה, עד כדי כך שהיא פוגעת בתפקוד ובהרגשה הכללית. כפי שניתן לעזור למבוגרים הסובלים מהפרעות אלה, כן ניתן לעזור לילדים. התרפיות למיניהן מתאימות כטיפול רגשי לילדים שסובלים מבעיות רגשיות אך לא לבעיות אינטנסיביות ברמה שאת מתארת.

את יהודל'ה שלך הייתי מפנה לטפול אצל פסיכולוג ילדים שקיבל הכשרה של C.B.T לילדים, ובהחלט לא למטפל C.B.T למבוגרים. כדי לטפל בילדים צריך לעבור הכשרה ייחודית לטיפול בילדים. וכפי שאני מדגישה שוב ושוב המטפל אמור להיות פסיכולוג או עו"ס קליני בעל תואר שני שלמד באקדמיה ועבר התמחות. אם אלה הם התנאים לטפול במבוגרים, בילדים על אחת כמה וכמה! אל תהי נפש ילדכם קלה בעיניכם.

החדשות הטובות הן שאפשר לעזור מאד ליהודל'ה ולילדים רבים אחרים על ידי עזרה מקצועית. הפעם אתייחס אליכם ההורים מה עליכם לדעת על בעיות חרדה. מתי פונים לעזרה מקצועית, מה אתם כהורים יכולים לעשות על מנת לעזור לילד לשמור על השגי הטפול, מה לעשות כאשר הבעיות חוזרות. אתבסס על הספר "כיצד תעזרו לילד החרד שלכם" – מדריך צעד אחר צעד להורים. ספר מצוין, קריא ונותן כלים יעילים לעזור לילד החרד.

לרב הילדים פחדים נורמאליים. פחד מכלבים, ממים, מחושך, לחלקם פחדים חברתיים. מתי הפחד הופך לבעיה? התשובה הכי מדויקת לשאלה זו היא כאשר הפחד מהווה בעיה עבור הילד. כאשר הוא מודאג מידי, או נמנע מלעשות דברים שהיה רוצה לעשות, כמו להימנע מקשרים חברתיים, או כאשר תפקודו נפגע, בלמודים. למשל, ילד חרדתי יכול להשקיע מאמצים בלמודים ולהיכשל בבחינות מרב דאגה וקשיי ריכוז.

ילדים חרדים סובלים מהפרעות שונות. פוביות (פחד מאובייקט או ממצב מסוים) מ: חושך, כלבים, גבהים, חרקים. פחד מסוג אחר הוא פחד מהפרדות, בדרך כלל מהאמא. רחל מספרת, "הילדה שלי עוברת אחרי מחדר לחדר, שבועיים שהיא אינה מבקרת בבית הספר". ילדים יפתחו כאבי בטן או ראש כאשר ייפרדו מהוריהם. ילדים אחרים פוחדים לגבי תחומים רבים בחייהם - בריאות, גנבים, שעורי בית ומבחנים, הם יפנו להוריהם שוב ושוב לקבל הרגעה. וישנה חרדה חברתית – פחד מאינטראקציות חברתיות, בדרך כלל ילדים בישניים, חסרי בטחון - אלה ינסו להמנע ממצבים חברתיים.

הפרעה אחרת היא הפרעת כפיתית. המתבטאת בחזרה שוב ושוב על פעולות ומחשבות. אחרים סובלים מהתקפי פאניקה ודאגה. התקף מתבטא בהרגשת פחד פנימי עם תופעות גופניות: דפיקות לב, הזעה, סחרחורת ועוד. התחושה היא שהם הולכים למות או שקורה להם משהו נורא. הפרעה פוסט טראומטית היא תגובה לארוע טראומטי שהילד עבר, כמו תאונת דרכים, התעללות קשה – אלה יעוררו תגובת חרדה במשך שבועות אחרי הארוע. עצבנות, קשיי שינה, חלומות, הימנעות. בד"כ החרדה תדעך לאט – לאט כאשר התגובה החריפה נמשכת חודשים יש לשקול עזרה מקצועית.

גורמי חרדה

כפי הנראה, לחרדה בסיס גנטי, יש סיכוי שאחד ההורים של ילד חרד הוא חרדתי בעצמו במידה מסוימת. מצד אחד האשיות כולה היא רגישה יותר האדם דאגן, חש לעיתים דכאון אך יש לו גם צד חיובי, הוא יהיה אכפתי, אדיב, כן, עם יכולת להעניק.

מלבד הגורם הגנטי, גם לתגובת ההורים השפעה רבה על התפתחות החרדה אצל ילדיהם. תגובה מגוננת מידי של הורים מחזקת חרדה אצל ילד. בדרך הטבע ההורים אוהבים את ילדם וכאשר הם רואים אותו כאוב הם מתגייסים לעזור לו. כאשר עזרתם הופכת לדפוס היא בעייתית. כאשר הם עוקבים אחרי הילד "ומצפים" לכל איתות של חרדה מצידו ומסייעים ומרגיעים - הם מגבירים את חרדתו בעיקר כאשר הם עצמם חרדתיים. כך הילד אינו מתמודד עם החרדות שלו ומתחיל להאמין ש"העולם מסוכן ואני איני יכול להתמודד בעצמי", אם הוריו נמנעים בעצמם ממצבים מעוררי חרדה הם מהווים מודל לחיקוי של ילדם ומגבירים בו את נטייתו לחרדה.

אי לכך כאשר הורים פונים אלי לבקש עזרה עבור הילד החרד שלהם ואני מגלה שהם בעצמם חרדתיים מאד, אני ממליצה להם לבקש קודם כל עזרה לעצמם. בעבר אמא אחת חרדתית מאד, אמרה לי אני חרדתית מאז שאני זוכרת את עצמי ו... אני חיה עם זה, חיי קשים אך לא חשבתי אף פעם להעזר, אבל עכשיו הילד שלי בן החמש מתחיל עם זה, ואיני רוצה שיסבול כמוני, אנא... איך אני עוזרת לו? עניתי לאם: קודם כל טפלי בעצמך. אולי בנך לא יזדקק לטפול וכך אומנם היה!

מחקרים מוכיחים שמספר גורמים מאפשרים לחרדת ילדים להתקיים:

א. דפוסי החשיבה – העולם הוא מסוכן (רעש בחוץ בשעת לילה מתפרש באופן מאיים).

ב. דרך ההתמודדות עם הפחדים – הנטייה להימנעות ממצבי חרדה מגבירה את החרדה. למשל, כאשר ילד נמנע מלהכנס למעלית – הוא לא ילמד לעולם שמעלית אינה מסוכנת.

ג. אופן האינטראקציה בין הורים לילד חרד – הגנת יתר מגבירה חרדה. כאשר הורה מאפשר את ההימנעות, מרגיע תדיר, עושה דברים במקום הילד – הוא מאפשר לאמונות השגויות להמשיך. ניתן לשלט על שלושה גורמים אלה והורים לילד חרדתי מוזמנים להכיר את תוכנית הסיוע.