בעקבות חידוש המערכה הצבאית מול איראן, מתמודדים ילדים ובני נוער בישראל עם גל חדש של חרדות ופחדים. לאחר שני סבבי לחימה במהלך השנה האחרונה, פתיחתה של מערכה שלישית צפויה לעורר תגובות רגשיות מורכבות במיוחד בקרב הצעירים.
מומחי מרכז שניידר לרפואת ילדים פרסמו הנחיות מקיפות להורים, המסבירות כיצד ניתן לסייע לילדים להתמודד עם המצב הביטחוני המורכב. ההנחיות מגיעות בעיתוי קריטי, כאשר פיקוד העורף משלים היערכות למערכה שלישית ובתי החולים ברחבי הארץ מתכוננים למצב חירום.
תגובות רגשיות מגוונות
על פי ההנחיות, ילדים שסבלו מחרדה בעבר או שנחשפו מקרוב לפגיעות בנפש או ברכוש, עלולים להגיב בהחמרה ובהקצנה של תגובות סטרס. לצד זאת, ילדים רבים עשויים לחוות תחושות של מותשות, ייאוש ודכדוך מתמשך.
בנוסף, ייתכנו תגובות של כעס על המצב המתמשך, תחושת אזלת יד וחוסר אונים. תגובה זו מכונה "חוסר ישע נלמד" - מצב שבו האדם לומד כי אין לו השפעה על המציאות ולכן מפתח מנגנון של ניתוק רגשי ואדישות פסיבית, שלעיתים נראים כלפי חוץ כאפטיה או אדישות דיכאונית.
דני לוטן, מנהל המערך הפסיכולוגי במרכז שניידר, מדגיש: "התגובה הנפשית של ילדים למצב חירום תלויה במידה רבה באופן שבו הם חוו את המערכות הקודמות, ובאופן שבו המבוגרים בסביבתם מתמודדים עם המצב. כאשר ההורה שומר על קור רוח, משדר אחריות ושליטה, גם אם הוא עצמו נמצא בדריכות, רוב הילדים יגיבו בהתאם".
הילדים מודעים לכל
המומחים מדגישים כי חשוב לזכור שהדאגה והחרדה אינן חולפות מעל ראשם של הילדים. הם מודעים לחששות של המבוגרים סביבם, לחשיפה המוגברת למסכים, להיערכות בבית ולמתח הכללי. ילדים קולטים את השינויים בשגרה, את הדיונים המבוגרים ואת האווירה המתוחה, גם אם לא מדברים איתם על כך באופן ישיר.
במציאות מתמשכת של חוסר ודאות, חשוב לאפשר לילדים ולבני הנוער לבטא גם רגשות מורכבים: תסכול, עייפות מהמצב, כעס ותחושה שהמציאות כולה חסרת היגיון. הצורך לומר "נמאס לי", "זה לא הוגן" או "אני לא מבין למה זה קורה" הוא טבעי ולגיטימי.
דווקא היכולת של המבוגרים להקשיב לרגשות הללו, מבלי למהר לתקן או להרגיע, היא שמסייעת לילדים לעבד את החוויה ומחזקת את תחושת הביטחון שלהם. כאשר ילד מרגיש שמותר לו להביע את כל רגשותיו, כולל אלו השליליים, הוא לומד שיש מקום בטוח לפרוק את המתח הפנימי.
תפקיד ההורים ביצירת ביטחון
עם תחילתה של מערכה צבאית נוספת, חשוב לזכור כי להורים יש תפקיד משמעותי ביצירת תחושת ביטחון עבור הילדים. האופן שבו ההורה מגיב למצב, הרוגע שהוא משדר והיכולת שלו לשמור על שגרה ככל האפשר - כל אלו משפיעים באופן ישיר על תחושת הביטחון של הילד.
המומחים ממליצים לשמור על שגרה יומית קבועה ככל האפשר, להגביל את החשיפה לחדשות ולמסכים, ולהקדיש זמן איכות משותף עם הילדים. חשוב גם לתת להם כלים מעשיים להתמודדות, כמו תרגילי נשימה, פעילות גופנית ושיחות פתוחות על הרגשות.
0 תגובות