במשך שנים הכירו כולם את הרב יחיאל קסל כמשגיח דגול ואיש חינוך מסור. אישית, הכרתי אותו כשכן המיוחד מהשכונה, זה שהקים פרויקטים לנוער נושר ושימש ככתובת לייעוץ עבור אלפים. אבל מאחורי החזות המרשימה והעשייה הבלתי פוסקת, הסתתרה תיבת פנדורה של פגיעות קשות מתקופת ילדותו, שחיכו לרגע שבו השחיקה תכריע את הנפש.
בריאיון חשוף, כואב ומעורר השראה בתוכנית "מאפילה לאורה", מספר הרב קסל למשה מנס על התקופה שבה נעלם מהעולם ועל הדרך הארוכה חזרה אל האור.
"אתה חייב להתאשפז - עכשיו"
הדרמה הגיעה לשיאה ארבעה ימים בלבד לפני חתונת בתו. הרב קסל, שהיה אז במצב נפשי ירוד ומושבת לחלוטין, ישב מול פסיכיאטרית. המילים שלה היו חדות כמו סכין: "אתה מספיק אינטליגנט להבין שאתה חייב להתאשפז - עכשיו! (NOW)".
"אמרתי לה: 'תקשיבי, עוד ארבעה ימים אני מחתן את הבת שלי. אני לא עושה לה את זה'", משחזר הרב קסל. "היא הסתכלה על אשתי ואמרה: 'תראי איך הוא נראה, אתם באמת רוצים לראות אותו ככה בחתונה?'. עניתי לה: 'חי או מת, אני בחתונה. אני לא אעשה לבת שלי את התחושה שאבא שלה לא מלווה אותה לחופה'".
• לשאר הפרקים של "מאפילה לאורה" - הקליקו כאן
מי שראה אותו באותה חתונה, לא האמין שמדובר באותו אדם שיושב היום באולפן. חבר קרוב, תלמיד של הרב שלמה הופמן זצ"ל, חזר מהאירוע ובכה לילה שלם. "הוא אמר לעצמו: 'איבדנו אותו. הוא כבר לא יחזור'. זו הייתה התחושה, זו הייתה המציאות".
האפילה: כשהמקלחת הופכת למשימה בלתי אפשרית
הרב קסל מבקש לנפץ את המיתוסים על התמודדות נפש. זה לא רק "מחשבות בראש", זה שיתוק פיזי מוחלט. "עולם הנפש הופך אותך לחלש פיזית", הוא מסביר. "לאכול זו משימה, ללכת לשירותים או להתקלח אלו משימות מסובכות. לפעמים רואים מתמודדי נפש שלא נקיים ושואלים 'למה לא דואגים להם?'. אנשים לא מבינים שיש להם קושי אמיתי, פיזי, לבצע את הפעולות האלו".
הוא מסביר שהמצב הזה אינו עניין של אשמה. "זה חומרים במוח, זה מה שאנשים עברו. אצלי, השחיקה של העבודה הבלתי פוסקת הייתה סוג של התמכרות - עבדתי מבוקר עד ערב כדי להשכיח את הפגיעות שעברתי בצעירותי. ואז הגיעה הקורונה, מצאתי את עצמי עם המון זמן פנוי, והמחשבות התחילו לרדוף אותי".
"אמרתי לאשתי: 'הייתי במצבים יותר קשים ויצאתי מהם. אני הולך לצאת מזה'. זה היה נראה כמו בדיחה, אבל כמו תינוק התחלתי ללכת = חמש דקות מחוץ לבית, עשר דקות".
סיפור הכיסוי: "היה לי מונו"
בציבור החרדי, שבו נושא השידוכים והסטיגמה משחקים תפקיד מרכזי, ההתמודדות הייתה כפולה. "אשתי הצדיקה בנתה סיפור כיסוי", הוא חושף ביושר. "היה לי 'מונו'. זה סיפור כיסוי טוב מול הילדים ומול השכנים. היא לקחה על עצמה את העול הכלכלי, עבדה קשה מאוד כדי שהבית ימשיך להתנהל, בזמן שאני הייתי מנותק, מנסה רק להעביר את הזמן במיטה".
היציאה מהחושך הייתה איטית ומורטת עצבים. "בסוף השבע ברכות של הבת שלי, התיישבתי על המיטה ואמרתי לאשתי: 'אני יוצא מזה'. התאמנתי לצאת לרבע שעה. הפחד הגדול היה: מה יגידו האנשים כשיפגשו אותי? איפה נעלמת? אמרתי להם את האמת: הייתי במצב לא טוב, ובחסדי ה' יצאתי מזה".
מטוס ב"ורטיגו": לסמוך על המכשירים
כמי שמייעץ היום לאחרים, לרב קסל יש דימוי עוצמתי למצבים של משבר נפשי: "טייס קרב הכי מפחד מ'ורטיגו' - מצב שבו הוא לא יודע מה שמים ומה ים. הפתרון היחיד הוא לסמוך על המכשירים. אדם צריך להבין כשהוא בוורטיגו, לשחרר את הגאווה ולסמוך על אנשי המקצוע. אם לא תסמוך עליהם, תצלול לתוך הים".
הוא לא מבטיח "חיים נורמליים" במובן הרגיל של המילה. "זו טעות לצפות לזה אחרי טראומה. עברת פגיעה? זה כמו קריטת רגל. אני לא בוכה על הרגל שאיננה, אני לומד ללכת עם פרוטזה. אני לא בוכה על הימים ששכבתי במיטה, אני לומד לעשות מהלימון לימונדה".
היום, כשהוא מרצה ויועץ, הוא מרגיש שהחוויה שעבר הפכה אותו לאיש מקצוע טוב יותר. "אני יכול לעמוד מול אנשים ולהגיד להם: 'כן, אפשר לצאת מהחור השחור הזה'. זה דורש רצון, זה דורש סייעתא דשמיא, וזה דורש להבין שלא מספיק שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים - אנחנו צריכים לרצות לצאת ממנה בעצמנו".
0 תגובות