המשטרה לא הודיעה על זכות השתיקה, הנאשם זוכה

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

לפני ארבע שנים ערכה המשטרה תצפית על מקום שנחשד כ"תחנת סמים" באזור רמלה. אדם שיצא באותה העת מה"תחנה" נתפס על ידם ועוכב בחשד שביצע עבירת סמים. בעת העיכוב השופטים ערכו חיפוש על גופו ללא צו. הם לא מצאו סמים, אך עיכבו אותו לתשאול לאחר שתפסו אצלו סכין, ולאחר מכן הביאו אותו לחקירה בתחנת המשטרה.

לסיוע בתחום הפלילי:

פנו ל-עורך דין פלילי

בתשאול ובחקירה הנאשם אמר שהחזיק את הסכין לצורכי הגנה עצמית, ובהתבסס על כך הוגש נגדו כתב אישום שייחס לו עבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה.

במהלך הדיון שהתקיים בבית משפט השלום ברמלה, התברר כי הנאשם עוכב בניגוד לחוק, שכן השוטרים לא הודיעו לו שהוא מעוכב או עצור, ולא הסבירו לו את הסיבה לעיכובו. כמו כן, בזמן התשאול לא יידעו אותו השוטרים על זכותו לשמור על שתיקה ולהיוועץ בעורך דין.

כתוצאה, נקבע כי המשטרה פגעה בזכותו להליך הוגן והנאשם זוכה מכל אשמה. זאת, אף שבהכרעת הדין נכתב בבירור כי לא ניתן אמון בגרסתו.

המדינה סירבה להשלים עם התוצאה העגומה, ובשנת 2014 הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז.

לטענתה, החיפוש בוצע כדין, וכך גם החקירה במשטרה. המדינה טענה כי גם אם התשאול והעיכוב לא נעשו כדין, אי אפשר להתעלם מעצם קיומה של הסיכון ומהסתירות בעדותו של הנאשם – שבחקירה אמר שהחזיק אותה להגנה עצמית, אך בעדותו בבית המשפט טען כי החזיק בסכין לשם תיקון תריסים.

המשיב – הנאשם – דחה את טענות המדינה, והבהיר כי שתי הראיות אינן קבילות לשמש כראיה לנוכח הפגיעה בזכותו להליך הוגן.

גם לנאשמים יש זכויות

נשיא בית המשפט השופט אברהם טל והשופטים זהבה בוסתן ושמואל בורנשטין דחו את הערעור. השופטים הבהירו כי לא כל פגם בהתנהלות המשטרה פוסל בהכרח את הראיות שהשיגה. ואולם, במקרה הנוכחי הדבר מתבקש כיוון שהראיות המפלילות בתיק הושגו תוך פגיעה מהותית בזכויות הנאשם.

באשר להודאה, השופטים קבעו כי זו ניתנה מבלי שהיה מודע לזכותו שלא להפליל את עצמו (זכות השתיקה). הנאשם מסר גרסה מפלילה במהלך תשאול לא חוקי, ומבלי שהיה מודע לזכויותיו. "ייתכן כי היה נמנע מלתיתה לו היה מוזהר כדין", נכתב בפסק הדין. "לפיכך, הקשר בין אמצעי החקירה הפסול לבין הראיה אשר הושגה בסופו של דבר, הוא קשר קרוב וקיימת השפעה על ערכה הראייתי".

בנוגע לסכין, המדינה טענה כי ההשפעה של אמצעי החקירה הלא חוקיים על מציאתה הייתה קטנה, ואין ספק שהיא עומדת בפני עצמה כראיה מפלילה. השופטים השיבו, כי גם אם יש צדק בטענתה, לא ניתן לקבלה, שכן "הפגם בעיכוב ובתשאול, מקרין על המארג הכולל של הראיות שנוגעות להחזקת הסכין".

מקרה זה, קבעו השופטים, הוא מקרה מיוחד שבו התועלת החברתית שבשמירה על זכויותיהם של החשודים להליך הוגן, ביניהן זכותו להימנע מהפללה עצמית ולהיוועץ עם עורך דין, עולה על הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מפסילת הראיות ואי מיצוי הדין עם המשיב.

לפיכך, השופטים הותירו את ההחלטה על פסילת הראיות על כנה, כך שהזיכוי נותר בעינו.

• ב"כ המערערת: עו"ד נעמה טל
• ב"כ המשיב: עו"ד בנימין בן נתן

עורך דין דיני משפט פלילי • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין אורי פלדמן עוסק במשפט פלילי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.