"אני מסתכלת על עקרות בית ואומרת 'הן הגדולות'"

"הלעיטני נא מן האדום האדום הזה".

על השאלה מי נעלה ממי, התורה או ישראל, עונים במשל:

משל למלך בשר ודם שיש לו כמה בנים והוא מינה עבד זקן שילמד אותם הנהגות נאות ומעשים טובים. אבל, ברור שאין השוואה בין בניו של המלך לבין העבד. המלך אוהב אותם כי הם בניו. מעלתם של בני המלך היא עצמית, קיימת מצד עצם מציאותם. החינוך שהעבד מקנה להם נועד רק כדי לסייע להם לגלות אותה, לנהוג כפי שמתאים לבני מלך.

כך גם בנמשל: אנחנו בניו של המלך והתורה היא כמו העבד שמלמד אותנו הנהגות טובות וישרות. אבל ברור שהערך שלנו כבניו של הקב"ה הוא נעלה ביותר ושום חיסרון רוחני או גשמי לא יכול לפגוע בו, אלא שהתורה והמצוות מסייעים לנו לראות אותו.

נחזור לפסוק שבו פתחנו: עשיו, ששורשו בעולם התוהו, נמשל לגוף והוא מבקש לחוש את מעלתו העצמית. הוא עושה זאת באמצעות יעקב שנמשל לנשמה ולכן מבקש ממנו שיסייע לו לגלות כיצד הוא אינסוף.

בזמן הגלות, הנשמה היא זו שמזינה את הגוף, אך לעתיד לבוא יהיה זה הגוף היהודי שיזין את הנשמה.

קבלו את בת חן אלישביץ, אמא לשישה, גדלה בקרית גת וכיום גרה באור יהודה.

בת חן היא שליחה בנשמתה והיתה בטוחה שהמקצוע שתעסוק בו יהיה חינוך גופני, אבל הקב"ה תכנן אחרת והיום היא עו"סית קלינית, מטפלת ומדריכת כלות וכמובן, מרצה שמספרת את הסיפור המדהים שלה בכל הארץ.

שאלנו אותה היכן היא מתקשה, מה מניע אותה, מתי הרגישה שהיא לא מסוגלת לצאת מהמיטה, איך התגובות ברחוב לנכות שלה, איזו נקודה בפרשה מרגשת אותה ועוד. צפייה חובה!

עריכה והגשה: מירי שניאורסון, נשיאת ארגון הנשים נפלאו"ת, מרצה, מנחה ושליחה בתקשורת.

mirisch1@gmail.com