"הרגשתי לא נוח שנולדתי עם כפית של זהב בפה"

"ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת הימים האלו שמתחילין בכ"ה בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקים בהם הנרות בערב, על פתחי הבתים, בכל לילה ולילה, בשמונה הלילות, להראות ולגלות הנס... ולכן יש אומרים שמצווה להרבות קצת בסעודה בחנוכה".

המיוחד בימי החנוכה הוא שאנו חוגגים את הנס בהדלקת נרות, לעומת מועדי ישראל שאותם אנו חוגגים בסעודות מכובדות עם לחם, מים וגם בשר ויין.

ימי החנוכה נקבעו לזכר נס פך השמן, שהיה בעיקר רוחני, לעומת נס פורים שהיה בעיקר הצלה מכיליון גשמי ובו התבטלה הגזירה "להשמיד, להרוג ולאבד". גם בחג הפסח יצאנו משעבוד הגוף לגאולה. לכן בפורים ופסח מציינים את הנס באמצעות משתה ושמחה ואת ימי החנוכה בנרות מאירים.

גם במרכיבים הגשמיים שבהם אנו מציינים את הנס: לחם, מים, יין ושמן, יש גם עניין רוחני. הלחם והמים שהם חיוניים לאדם, רומזים על הנגלה שבתורה. היין והשמן שאינם חיוניים כדי להתקיים, רומזים על הסוד, הנסתר שבתורה. היין הוא הסוד והשמן הוא הסוד שבסוד שבתורה.

קבלו את הרבנית רחל בזק, 38, שכיום גרה עם בעלה הרב בצלאל בזק ושבעת ילדיהם בנתניה, יועצת חינוכית, אישית וזוגית, רבנית בקהילת החוזרים בתשובה 'היכל אליהו', מעבירה שיעורים לנשים בארץ ובעולם.

אביה הוא הרב שמואל אליהו וסבה הוא הרב מרדכי אליהו זצ"ל. היא מציינת שמגיל צעיר מאד היתה מחוברת אליו והיום אני משתדלת לחיות אותו בתוכה, בכל דבר חושבת מה סבא היה עושהו משתדלת לנהוג כמוהו.

הרבנית בזק למדה במדרשת 'צפנת' בצפת וראש המדרשה הייתה מי שלימים הפכה לחמותה, הרבנית טובה בזק ("האדמו"רית שלי").

היא מספרת שלא רצתה להתחתן בגיל עשרים, אלט לטוס להודו, אבל אביה, שפחד שתתבלבל, הציע לה את בצלאל, תלמיד ישיבה במצפה יריחו והשאר היסטוריה.

שאלנו אותה מה נשים מחפשות היום בדורנו, אילו סקופים יש לה לחשוף על המפגש של סבה עם הרבי מלובביץ', איך אפשר לחיות בשמחה ובנחת, למה הנפש שלנו סוערת, איך בדור שכה מרוכז בעצמו מצליחים לראות את מי שמולנו ועוד.

עריכה והגשה: מירי שניאורסון, נשיאת ארגון הנשים נפלאו"ת, מרצה, מנחה ושליחה בתקשורת.
mirisch1@gmail.com