"דין אהרל'ה כדין קפלן": הפיצוץ המדמם בין השוטרים לחרדים

התיישבנו באולפן, אלי גוטהלף ויהודה גליקמן, לשיחה פתוחה, כמעט "אוף דה רקורד", כדי לעשות סדר ולפרק את המשבר הזה לגורמים. לא כדי לריב מי צודק, אלא כדי להבין איך עובדים המנגנונים שמאחורי הקלעים.

המלכודת החוקתית: המשטרה הכחולה כזרוע ביצועית כפויה

אלי גוטהלף: "יהודה, שפוך לנו קצת אור על הנושא הזה שמסעיר את כולם. יש פה טענה וזעם מאוד גדולים על המשטרה מצד הציבור החרדי וראשי הקהילות. אבל המשטרה, להבדיל מהצבא, היא לא זרוע ביצועית של הממשלה. הצבא כפוף לשר הביטחון וראש הממשלה, הוא מקבל הוראה מהקבינט ומבצע. המשטרה כפופה לחוק. איך הגענו למצב שהיא הפכה לחלק בלתי נפרד מציד העריקים החרדים?"

צבע שחור בבית שמש • מאות פרצו לתוך תחנת המשטרה כדי לחלץ בחור עריק; מפקד המחוז הכריז על גיוס חירום | צפו בתיעודים

חיים רוזנבוים|01.06.26

"השוטר שעצר אותך היה ספרדי או אשכנזי?" | הבחור שנעצר בכביש 1 ושוחרר בשיחה מפתיעה עם המנהיג

חנני ברייטקופף|10:31

יהודה גליקמן: "אתה מחדד פה נקודה קריטית, אלי, שאנשים לא מספיק מכירים. המהות של המשטרה היא אכיפת חוק, מניעת פשיעה ושמירה על הסדר הציבורי. היא לא אמורה להתעסק עם מי שלא מוגדר כעבריין פלילי. לפני מספר שנים, המשטרה בכלל לא הייתה במשחק הזה. מי שהיה מגיע לבתים ולוקח עצורים זו המשטרה הצבאית. המשטרה הכחולה הייתה רק כוח תומך למניעת הפרות סדר.

מה שקרה עכשיו זה אירוע חדש לגמרי. ברגע שחוק הגיוס פקע, היועמ"ש פנתה לבג"ץ ונתנה חוות דעת בשם לשון החוק היבשה. היא למעשה הכניסה את המשטרה למצב חוקתי מחייב. המפקל והשוטרים הבכירים נמצאים היום בין הפטיש לסדן. הם לא רוצים לשבור את הכלים ולא רוצים להיכנס לאימות החזיתי הזה, אבל אין להם ברירה – החוק כופה עליהם לעצור בחור שקופץ במסוף כאריק ולהסגיר אותו תוך חצי שעה למשטרה הצבאית. הפתרון היחיד שהם מצאו כרגע זה פשוט 'למסמס' ולמרוח את זה על ציר הזמן, כי אין להם את כוח האדם לזה."

האבסורד: "עוצרים אותם, והם לא הופכים לחיילים"

אלי גוטהלף: "בוא נסתכל על זה בעיניים קרות. האם כאזרחים לא היינו רוצים שיתוף פעולה הדוק בין כל מערכות האכיפה – משטרה, שב"כ, צבא? כמו באמריקה, שם תמיד הפריע לי שכל סוכנות שומרת על המידע שלה בגלל מלחמות אגו. מצד שני, הצבא עצמו בכלל לא ביקש את העזרה של המשטרה, זו היועמ"ש שדרשה את זה מכוח החוק. ולמה המשטרה הצבאית לא עושה את זה בעצמה? כי אין לה כוח אדם. אבל יותר מזה – נראה שלצבא עצמו אין עניין לצאת למסע צייד של בחורי ישיבות. הרי לקחת חייל, להכניס אותו לכלא ל-10 ימים ואז לשחרר אותו – זו בדיחה. הוא לא הופך לחייל."

יהודה גליקמן: "זה אבסורד מוחלט, אלי. ב-99% מהמקרים, הבחור שנעצר משתחרר אחרי שבועיים וחוזר ישר לרחוב או לישיבה. המטרה פה היא לא לגייס, אלא להפעיל לחץ ציבורי כדי לגרום לציבור להיכנע או כדי שאלו שלא לומדים יתגייסו מעצמם.

נכון, יש מקרים חריגים כמו חסיד בעלזא שנעצר בסוף השבוע, וביום הבוקר התייצב להמשך החיול שלו בהוראת האדמו"ר. בבעלזא יש תהליך מוסדר, מדברים על מעל 500 מתגייסים, וזה משרת גם את הצבא וגם את המגזר שמראה 'הנה, יש תהליך, אל תפעלו בכפייה ובכוח'. אבל זה לא מייצג את הכלל. הגרעין הקשה שאומר 'אנחנו לא מתגייסים' מוכן לשבת בכלא 20 יום בתנאים קשים. בשבילם זה יעבור, והם לא יהיו חיילים. לכן הדרך הזו פשוט לא יעילה."

החשיפה: האלגוריתם הסודי של צה"ל למיפוי עצורים

אלי גוטהלף: "נעלה פה נקודה רגישה. עלו טענות קשות מצד אנשים בכירים ותלמידי חכמים שאומרים שרוב העצורים שנשלחים לכלא הצבאי הם בני עדות המזרח, ושיש פה אפליה מובנית וקיפוח."

יהודה גליקמן: "אני לא מסכים עם הטענה הזו באופן גורף, ואני אומר לך את זה על דעת הבנתי ומקורותיי: הצבא נערך לאירוע הזה בצורה מאוד מושכלת ואנליטית. מישהו ישב ועשה 'טבלת אינטרסים'. הם נכנסו לדאטה של מאגר האריקים וחילקו את הפעלת הלחץ לפי קטלוגים משפחתיים:

• רקע משפחתי צבאי: הצבא סימן בחורים שבמשפחה שלהם (אבא, אחים גדולים, גיסים או דודים) יש היסטוריה של שירות צבאי. הם הבינו ששם הפעלת הלחץ תהיה הכי יעילה.
• התחזקות עולם התורה הספרדי: בעולם הישיבות הספרדי יש התחזקות אדירה בשנים האחרונות, אבל בחורים רבים הם 'דור ראשון' של לומדים, כשההורים שלהם שירתו בצבא. הם נכנסו לרמת סיכון גבוהה יותר לא בגלל עדתם, אלא בגלל הרקע המשפחתי הכללי.

ויש פה נקודה עוד יותר מורכבת: בשנתיים האחרונות עמדו בצמתי קבלת ההחלטות האלה בצה"ל גם יועצים חרדים שגויסו למילואים. הם לא עשו את זה כדי לפגוע בעולם התורה, אבל הם נתנו לצבא כיווני חשיבה והציעו להתחיל לפעול בשוליים הפריפריאליים."

אלי גוטהלף: "תשמע, יהודה, מה שאתה אומר עכשיו הוא חמור מאוד מבחינת הציבור החרדי. כי אם זה היה הצבא שעושה סיעור מוחות אנליטי וקר – ניחא. אבל לשמוע שיושב שם מישהו שהוא בשר מבשרו של הציבור החרדי, והוא זה שמכוון את הצבא לבחור הספרדי בגלל שאבא שלו שירת, למרות שהוא יודע שברמת השקדנות ובתורה שלו אין שום הבדל בינו לבין בחור אשכנזי מבני ברק – זה הרבה יותר חמור."

יהודה גליקמן: "יש גם טענה הפוכה, אלי, ששמעתי מידידים. הם אומרים שאין שום יועצים ושום כיוון ממוקד, אלא פשוט מבצעים רנדומליים לחלוטין של הצבא נגד עריקים, והם מעדיפים לפעול בפריפריה – באור יהודה, בחדרה, בבאר שבע – פשוט כי שם קל יותר לפעול והצבא לא נתקל בהפגנות ובהתנגדויות ההמוניות שיש בריכוזים החרדיים הצפופים במרכז."

אלי גוטהלף: "אם הצבא מפעיל לחץ על אוכלוסייה מסוימת בפריפריה רק כי הוא מפחד להפגין את כוחו בבני ברק, זו שאלה חוקתית ומשפטית של אפליה בררנית חמורה."

"דין אהרל'ה כדין מפגין בקפלן"

אלי גוטהלף: "אני חייב להתוודות, יהודה. כשהאירוע הזה התחיל להתגלגל, לא הייתי בצד שצועק 'גזל' ומתבכיין. הייתי יותר בצד שאומר לחברי הכנסת החרדים: 'הסרחתם, לא הצלחתם בתפקיד, ועכשיו אנחנו אוכלים את הלקרדה שהשארתם לנו'. די הצדקתי את השוטרים. בסופו של דבר ראינו אלימות קשה מצד הפלג הירושלמי, וגדולי הדור שלנו לא בעד ההפגנות האלה.

אבל השבוע פגשתי בדרך הביתה את אהרל'ה. אברך מתוק, אב ל-14 ילדים, שהלך ביום חמישי להפגנה וחזר עם יד שבורה ומגובסת כי שוטרת דפקה לו מכות עם אלה. אהרל'ה לא הרים יד על זבוב בחיים שלו, מקסימום צעק 'גיוס שמד'. ואני שואל את עצמי – אם בקפלן היה יוצא מפגין עם יד שבורה ומגובסת, זה היה פותח מהדורות חדשות על המשטרה של בן גביר ועל רמיסת זכויות אזרח. אבל אהרל'ה ישים גבס, ישתוק, ולא יהיה לו איזה רביב דרוקר שינופף בסיפור שלו. יש לי אח בצפון ואבא בדרום, שניהם מגוייסים. אני מכיר את הכאב הלאומי מקרוב ומבין את הכעס החילוני – ועדיין, יש פה הגזמה פרועה והפעלת הכוח משולחת רסן ברגע שמדובר בחרדי."

יהודה גליקמן: "לצערי המשטרה נגררה לסיטואציה הזו בגלל הלחץ החוקתי, והשוטרים בשטח רואים לפעמים בציבור החרדי סדין אדום. הדמוניזציה הזו הדדית, אבל צריך להבין שלא מדובר באנשים רעים שרוצים למצוץ את כספי המדינה, אלא באנשים שזה בנפשם ובדמם."

המרי האזרחי שבדרך: הפתרונות המפתיעים על השולחן

יהודה גליקמן: "בוא נסיים בהצעה פרקטית, אולי אפילו משפטית. מה קורה אם צעירים חרדים מעוכבים על ידי משטרה כחולה, והם פשוט לא מזדהים? הבחור לא משקר, הוא לא נותן שם של מישהו אחר, הוא פשוט לא לוקח איתו תעודת זהות ואומר רק שם פרטי: 'אני מוישה', 'אני יעקב'. השם לא יקפוץ במסוף כעריק, למשטרה אין קייס להזמין משטרה צבאית, ומקסימום יעכבו אותו חצי לילה בתחנה. זה מותר חוקית?"

"זה רעיון מעניין שעלה בתור פאנץ' ו-וורט בשיחות עם ידידים. ביום שישי האחרון, שני הצעירים שנשלחו לכלא הצבאי היו כאלה שהזדהו והשם שלהם קפץ במסוף. אם הבחור לא נותן שם משפחה ומספר תעודת זהות, למשטרה באמת אין על סמך מה לקרוא למשטרה צבאית. זה בהחלט יכול להיות פתרון זמני שיעכב אותם, אבל הם לא יישברו."

אלי גוטהלף: "אני רוצה להציע משהו אחר, הרבה יותר מהיר, יעיל והמוני כדי לפתור את האבסורד הזה: כמה עריקים יש? 20, 30, 40 אלף? שכולם יתייצבו בבת אחת בשערי תחנת משטרה אחת ויגידו 'עריקים הננו, תעצרו את כולנו'. מה מערכות האכיפה יעשו עם 30,000 איש בתור ביום אחד?"

יהודה גליקמן: "אלי, אתה נוגע פה בנקודה מדהימה. הרעיון הזה של מרי אזרחי המוני והתייצבות גורפת נמצא על השולחן ממש בימים אלו, ברגעים אלו, ונדון ברצינות רבה! גם בפלג הירושלמי מתייחסים לזה ברצינות, וגם בקבוצות באגודת ישראל באמריקה ופה בארץ, שבהן ראשי ישיבות דוחפים למעשים דרסטיים. אני לא יודע אם זה הגיע לשולחנם של מועצת גדולי התורה הליטאית או הספרדית, אבל ככל שנדבר על זה – האפשרות הזו עולה."

אלי גוטהלף: "יהודה, אני מקווה שנדע ימים יפים יותר. גם מי שבעד שיתגייסו אלו שלא לומדים, צריך להבין שהאירוע פה הוא הרבה מעבר למלחמה בין חרדים לחילונים. זה אירוע מוסרי, חוקתי ומשפטי רחב, מקרה בוחן שמשליך על כל המדינה שלנו. לא כיף לראות ילדים בני 18 נלקחים לתאים. יהודה גליקמן, תודה רבה לך."

יהודה גליקמן: "תודה לך אלי, ובעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יעזור."