שבועות דף כ"ה | כמה ימים אפשר להישאר ער?

נושא זה עולה גם בהקשר אחר, בדברי בעל המאור בסוף מסכת פסחים. בעל המאור דן בשאלה מדוע אנו מברכים על הסוכה כל שבעה ימים, בעוד שעל אכילת מצה מברכים רק בלילה הראשון. הוא מסביר את ההבדל בכך שבאכילת מצה בשאר הימים ניתן לחיות גם ללא מצה על ידי אכילת מזונות אחרים (כאורז ופירות), אך בסוכה אין הדבר כן, שאין אדם יכול לעמוד בלא שינה שלושה ימים והוא חייב לישון בסוכה. שוב, ההנחה היא שאי אפשר מבחינה פיזית להימנע משינה במשך שלושה ימים.

והנה, בשנים האחרונות נערכו מספר ניסויים שבחנו את גבולות יכולת ההימנעות משינה. אחד המפורסמים שבהם הוא הניסוי שערך רנדי גרדנר בשנת 1963-1964. גרדנר, אז בן 17 מסן דייגו, קליפורניה, נשאר ער 11 ימים ו-24 דקות (264.4 שעות), ובכך שבר את השיא הקודם. במהלך הניסוי, בו השתתפו בין היתר חוקר שינה מאוניברסיטת סטנפורד וקצין רפואה שפיקח על בריאותו, גרדנר הראה שינויים התנהגותיים וקוגניטיביים רציניים, כולל בעיות ריכוז וזיכרון לטווח קצר, פרנויה והזיות. ניסוי זה, ותיעודים דומים נוספים, הראו שאדם מסוגל להישאר ער למעלה משבוע ימים ללא חומרים ממריצים.

אמנם, ייתכן שכוונת חז"ל ב"שינה" שאדם אינו יכול להימנע ממנה במשך שלושה ימים היא אפילו נמנום קל ביותר, קצר יותר מ"מיקרו-שינה" (אלפית השנייה). לעומת זאת, לעניין סוכה, נמנום כזה אינו נחשב לשינה המחייבת שהייה בסוכה. ואם כן מה ההבדל בין מצה לסוכה הרי משניהם (שנת קבע) האדם יכול להימנע שבוע ימים ואולי יותר?