נער מתמודד מהמגזר החרדי בסכנה כפולה

הבינה המלאכותית היא כבר מזמן לא רק "מנוע חיפוש משוכלל"; עבור הצעירים הישראלים, היא הפכה לכתובת המרכזית למצוקות רגשיות, בדידות ואפילו לניהול מערכות יחסים מדומות. בשיחה עם משה מנס במסגרת התוכנית דבר ראשון אומר סמנכ״ל איגוד האינטרנט עידן רינג "הם נשענים על הכלים האלו לא כדי לייצר טקסטים, אלא כדי להפיג בדידות ולפתור בעיות אישיות ונפשיות. "מצאנו שהקיף השימוש בצ'אטבוטים נמצא כבר אצל הרוב המכריע של בני הנוער,"

הנתונים שחייבים להדליק נורה אדומה

המספרים שנחשפו בדיון מיוחד בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת מדברים בעד עצמם:

משרד מבקר המדינה חושף את מה שכולנו ידענו 

משה מנס וישראל מאיר|15:24

מהפכה או עוקץ? הסטארט-אפ הסיני שטוען שפיצח את שפת הכלבים

דני שפיץ|09:47

52% מהמשיבים מעדיפים לשוחח עם צ'אטבוט על נושאים רגשיים מאשר עם בן אדם. 55% מבני הנוער משתמשים בצ'אט כחבר או חברה קרובים. 1 מכל 5 נערים ונערות (כ-18%) מנהלים עם הבינה המלאכותית קשר שהם תופסים כרומנטי. 96% מהנוער כבר משתמשים בכלי AI באופן קבוע, בעיקר ב-ChatGPT וב-Gemini.

המלכודת: הקלה רגעית מול נזק ארוך טווח

אחד הממצאים המרתקים במחקר הוא האפקט הרגשי המיידי. בעוד ש-76% מהנוער מדווחים על תחושת הקלה לאחר השיחה עם הצ'אט, הנתונים מראים כי בטווח הארוך, כמחצית מהם חווים דווקא תסכול, ובערך שליש מעידים על תחושות גוברות של בדידות ועצב.

למה זה מסוכן?

1. היעדר זיהוי מצוקה: הצ'אטבוטים לא נבנו ככלי טיפולי. הם לא תמיד יודעים לזהות סימני אזהרה להתאבדות או סיכון חיים ולא ירימו "דגל אדום" להורה או לגורם מקצועי.
2. עיוות המציאות החברתית: "חברים אמיתיים לא תמיד מסכימים איתנו," מסביר רינג. "הצ'אטבוט תמיד יהיה זמין, תמיד מרצה, ותמיד יגיד מה שאתה רוצה לשמוע. זה מונע מנוער לפתח מיומנויות של התמודדות עם קונפליקטים וחיכוכים – שהם קריטיים להתפתחות.
3. אובדן האוזן הקשבת האנושית: כשהילד פונה למסך במקום לאח גדול או להורה, הקשר האנושי המשמעותי נפגע.

גם במגזר החרדי: "אסור לחיות באשליה"

במהלך הראיון ב"כיכר השבת", עלתה השאלה האם התופעה רלוונטית גם לנוער חרדי ושמרני יותר. התשובה של רינג היתה חדה וברורה: כן.

"אסור להסתובב בתחושה שאין אינטרנט בחברה החרדית," הוא מזהיר. "הבעיות מקבלות צורה אחרת, אבל הן שם. הנוער החרדי נמצא שם, וההורים לעיתים פחות מודעים או פחות ערוכים ללוות אותם במרחבים הדיגיטליים הללו."

הוא מוסיף דוגמה אישית מהשטח: אפילו ילדים ללא סמארטפון כבר יודעים להגיד "תשאלו את האיי-איי מה תרנגולות אוכלות". הסכנה גדולה שבעתיים אצל נוער בסיכון בחברה החרדית, שעלול למצוא בצ'אט "מפלט" מחוסר היכולת לנהל שיח פתוח עם סביבתו הקרובה.

מה הורים ואנשי חינוך יכולים לעשות?

איגוד האינטרנט הישראלי פרסם מדריך ייעודי להורים ומחנכים באתר שלו. הנקודות המרכזיות הן:

• מעורבות, לא רק פיקוח: הבינו מה הילדים עושים שם. שאלו אותם מה הם שואלים את ה-AI.
• זיהוי נורות אזהרה: שימו לב אם הקשר עם הצ'אט בא על חשבון פעילות חברתית עם חברים אמיתיים או אם הנער מסתגר באופן חריג.
• פתיחות: ייצרו מרחב שבו הילד מרגיש בנוח לדבר איתכם לפני שהוא פונה לרובוט.

זקוקים לסיוע? איגוד האינטרנט הישראלי מפעיל קו סיוע לאינטרנט בטוח ומזמין גם גורמי טיפול מהמגזר החרדי והדתי להסתייע בכלים שלהם כדי להתאים את המענה לעידן הדיגיטלי החדש.

הכתבה מבוססת על נתוני מחקר גיאוקרטוגרפיה בקרב 500+ בני נוער ושיחה עם עידן רינג.