על רקע סיומה של קדנציית הכנסת וההיערכות לבחירות הקרבות, התארח איש התקשורת יהודה גליקמן באולפן "כיכר השבת" לשיחה נוקבת עם המגיש משה מנס. הריאיון עסק בטור הדעה של גליקמן, "אשליית הכוח החרדי", אשר מעורר הדים רבים ברחוב החרדי ומציב מראה מורכבת מול פועלם של נציגי המפלגות החרדיות בכנסת.
כישלון במבחן התוצאה: "התרסקות נושא אחר נושא"
גליקמן טוען כי למרות התקווה הגדולה והחגיגות שליוו את הקמת "ממשלת הימין מלא-מלא" (ממשלת נתניהו השישית), שנסמכה על קואליציה חזקה של 64 חברי כנסת, בפועל נחלו הנציגים החרדים כישלון חרוץ בניהול סדר היום.
לדבריו, הנציגים החרדים אינם שולטים באירועים ונכשלו בהשגת הזכויות הבסיסיות ביותר עבור הציבור ששלח אותם:
מעמד בני הישיבות: אי-הסדרת חוק הגיוס, נושא שנדחה, התמסמס ונותר פתוח. סנקציות כלכליות: פגיעה ישירה בתקציבים, בסבסוד מעונות היום, בהנחות בארנונה ובתוכניות דיור ("מחיר למשתכן"). חוסר אונים מול הפקידות והייעוץ המשפטי: הנציגים נוטים להאשים את המערכת המשפטית והפקידות, אך בפועל לא השכילו להעביר את החקיקה הנדרשת. "אם הסוס בועט בכם פעם אחת – זו אשמתו. אם הוא בועט בכם פעם שנייה – זו כבר אשמתכם."
אשליית הכוח וההליכה שבי אחר "הקוסם"
הכותרת "אשליית הכוח" נובעת מהפער העצום בין הכוח האלקטורלי בקלפי לבין התוצאות בשטח. הציבור החרדי מעניק לנציגיו מאות אלפי קולות (בין יהדות התורה לש"ס) מתוך ציות מוחלט לגדולי ישראל, ומאמין כי כוח זה יתורגם להשפעה. אולם בפועל, חברי הכנסת לקו ב"שיכרון כוח" בתחילת הדרך, ובהמשך נותרו חסרי אונים.
גליקמן מותח ביקורת על כך שהנציגים הלכו שבי אחר בנימין נתניהו כאישיות, ולא אחר שיטה או דרך פוליטית. הוא מצטט את השר מאיר פרוש שהודה בחדרים סגורים כי "אי אפשר לעמוד מול היכולת הרטורית והקסם האישי של ראש הממשלה". על כך מגיב גליקמן בחריפות: אם אינך מסוגל לעמוד מול הקסם האישי – תצהיר שנכשלת.
מדוע סמוטריץ' ובן גביר מצליחים והחרדים לא?
במהלך הריאיון מבוצעת השוואה ישירה בין התנהלות החרדים לבין השותפים האחרים בקואליציה, כמו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. גליקמן מציין כי כאשר נושאים אידיאולוגיים מסוימים הפריעו להם, הם ידעו "לעמוד על הרגליים האחוריות", להציב סנקציות פוליטיות ולקבל מנתניהו את מבוקשם. לעומת זאת, אצל החרדים הדברים התפרקו פעם אחר פעם, תמיד בליווי תירוץ תורן.
הקריאה לשינוי: להשמיע את קול העם בפני גדולי ישראל
בתשובה לשאלתו של משה מנס האם הטור עשוי להוביל לשינוי דפוסי ההצבעה בקלפי, מבהיר גליקמן כי רובו המוחלט של הציבור ימשיך להצביע אך ורק לפי הוראת הרבנים ולא לפי שיקול דעת אישי או אידיאולוגי.
עם זאת, הוא מציע פתרון חלופי ומעורר מחשבה:
הקמת משלחות מהרחוב החרדי אל גדולי ישראל: הציבור צריך להגיע באופן ישיר למנהיגים הרוחניים (ראשי הישיבות, חברי מועצות גדולי וחכמי התורה) ולהשמיע את קולם ואת מצוקתם האמיתית בשטח. שינוי מקורות המידע של הרבנים: גדולי ישראל אינם פוליטיקאים ואינם יושבים במסדרונות הכנסת; הם מקבלים את תמונת המצב מהנציגים עצמם, שנוטים "לייפות" את המציאות. ברגע שההנהגה הרוחנית תשמע ישירות מהעם על הכאוס (צווי הגיוס, העריקים ובחורי הישיבות שנמצאים במבוכה), הדרישות והשאלות שלהם כלפי חברי הכנסת יהיו קשות ומשמעותיות בהרבה.
שורת הסיכום הפוליטית
לקראת השבוע האחרון לפעילות הכנסת, מציב גליקמן כלל ברזל פשוט למשא ומתן פוליטי עתידי, במיוחד כאשר מפלגת השלטון תלויה לחלוטין באצבעות החרדיות: "אם אתה לא מקבל משהו ביד, אל תיתן לאף אחד אחר משהו ביד".
המראיין משה מנס חתם את המפגש בציון העובדה כי הציבור החרדי אכן נמצא כיום בטלטלה, במחאות ובכאוס פנימי – עדות חיה לכך שהשטח החרדי מחפש כיוון ותשובות ברורות מהנהגתו.
0 תגובות