תוכנית 'דבר השבוע' משודרת במוצאי שבת בהגשת יוסי סרגובסקי ומביאה את החדשות המרכזיות של השבוע שהיה - ראיונות חשובים ופנאל פרשנים שאתם לא רוצים לפספס.
החופש הגדול החל, אך הנתונים מדאיגים: בשנת 2024 נהרגו 22 ילדים בגילאי 0–14 בתאונות דרכים, ו-517 נפצעו – רובם בכבישים עירוניים. ירושלים בראש הדירוג עם 63 נפגעים.
במקביל, דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על פערים מתרחבים בחברה החרדית. מספר לומדי התורה עלה ב-8.5% בשנה, בעוד שהגיוס לצה"ל ירד ב-36%. בתחום הכלכלי, גברים חרדים משתכרים כמחצית מגברים יהודים לא-חרדים, ונשים חרדיות 67% בלבד מהממוצע. שיעור העוני בקרב ילדים חרדים עומד על 47%.
נתון מעניין ואולי לא מפתיע למרות הפערים, הבעלות על דירות באוכלוסייה החרדית גבוהה – 78%, אך רובן בפריפריה ולצורכי השקעה.
מנכ"ל ארגון "להבה", בנצי גופשטיין, התארח בתוכנית והתייחס בין היתר לתביעה ייצוגית על סך מליון ש"ח שהוגשה נגדו ונגד עמותת "הקרן להצלת עם ישראל", בעקבות שליחת שלושה מסרונים נגד התבוללות ותמיכה בו. "השופטת הוציאה אותי מהתביעה, אך העמותה עדיין מתמודדת עם ההליך", אמר גופשטיין, והוסיף כי פעילות העמותה נפגעה גם בשל מותו של אחד מחבריה בלחימה. גופשטיין הדגיש כי הארגון פועל נגד כל סוגי ההתבוללות, ולא רק בין יהודיות לערבים: "אנחנו לא גזענים, אלא פועלים נגד כל התבוללות". לדבריו, ישנם גורמים רפורמיים הפועלים לסגירת הארגון במשך שנים.
בנוגע לשאלת גיוס החרדים לצה"ל, אמר גופשטיין כי מדובר ב"מלחמת מצווה" וכי יש לעודד דיון תורני בנושא: "צריך לחנך להבנה שזו מלחמת מצווה, לא לכפות". לדבריו, ישנם חרדים שמתחזקים בצבא, אך הדיון צריך להיות ערכי ואידיאולוגי.לאחר שבוע קשה, בו נהרגו לוחמים מגדוד נצח יהודה והחלה חלוקת צווי גיוס המונית לצעירים חרדים, הוויכוח הציבורי סביב גיוס החרדים שב למרכז הבמה.
פאנל מרתק באולפן בנושא חוק הגיוס והתייחסות לנפילתם של חיילי נצח יהודה והביקורת - בקרב הפרשנים קיימת הסכמה כי אסור לעשות שימוש ציני בנפילת החיילים החרדים, אך חילוקי דעות חריפים נרשמים בשאלת שילוב החרדים בצה"ל. מצד אחד, יש הטוענים כי למרות שליחת עשרות אלפי צווי גיוס, בפועל רק מיעוט קטן מתגייס, והחברה החרדית ממשיכה להסתייג מהשירות הצבאי מסיבות אידיאולוגיות וקהילתיות. לדבריהם, רוב החרדים אינם רואים בשירות "מלחמת מצווה" ומעדיפים להישאר מחוץ למערכת הצבאית.
מנגד, יש המצביעים על שינוי מתון: הקמת מסגרות ייעודיות כמו חטיבת חשמונאים ויוזמות קהילתיות בתחום הביטחון מעידות על פתיחות ראשונית, אך הדרך לשילוב רחב עוד ארוכה. היעדר תמיכה פומבית של רבנים ופוליטיקאים חרדים ביוזמות הגיוס החדשות, לצד קריאות התנגדות, מקשים על התהליך.
הוויכוח הפוליטי סביב חוק הגיוס החדש מוסיף לאי-הוודאות, אך נכון לעכשיו לא נראה כי צפוי פירוק ממשלה, בעיקר בשל חוסר עניין של החרדים בבחירות חדשות והקשר ההדוק עם ראש הממשלה.
0 תגובות