באולפן 'כיכר השבת', יושב היהודי שהפך לאחד הפנים המוכרות ביותר של מערך החסד היהודי בעולם בשנתיים האחרונות. שמחה גריינמן, איש של עשייה, מי שהיה בעל נגריה שמשקמת נשמות והפך לנציג זק"א בעולם, הגיע לספר בריאיון מיוחד למשה מנס על המשלחת האחרונה שלו לקצה השני של העולם – אוסטרליה – בעקבות אירוע הירי ההמוני שזעזע את המדינה.
בעוד שברשתות עלו תהיות על הצורך בטיסה היקרה והרחוקה, גריינמן מציג תמונה אחרת לגמרי: משפחות שבורות, חלקן ישראליות, שהתחננו לעזרה כשראו שהשלטונות המקומיים פשוט לא יודעים איך להתמודד עם גודל האסון.
"הגופות שכבו בשמש, והגויים אמרו: 'הן לא יברחו'"
"כשנחתנו באוסטרליה, 24 שעות אחרי האירוע, פגשנו את הרב וולף מהקהילה", משחזר גריינמן בריאיון. "הוא אמר לנו משפט שלא האמנו לו: 'הגופות עדיין בשטח'. באוסטרליה לא היה אירוע כזה 35 שנה. הם פשוט נכנסו לקומה (תרדמת). מבחינתם, הגופה לא תברח, אפשר לחכות. אבל לנו, כיהודים, כל דקה שהמת מוטל בביזיון היא פצע בנפש".
גריינמן מתאר את המאבק מול המשטרה המקומית, שסגרה את הזירות הרבות (16 זירות רצח) הרחק מעין המצלמות. "ניגשנו למפכ"לית המשטרה והסברנו לה: 'כבוד המת הוא כבוד החי'. המשפחות נגמרות מהידיעה שהיקירים שלהן מוטלים שם בשמש הקופחת. זה מה ששינה את התפיסה שלהם".
הנס בכניסה לזירה: "מי אתה, יהודי?"
אחד הרגעים המדהימים בריאיון הוא תיאור ה"עיכוב" בכניסה לזירת הרצח, שנפתר בדרך פלאית. "עמדנו בחוץ עם כל הציוד והגנרטורים, והמשטרה לא נתנה להיכנס. פתאום מגיע יהודי עם כיפה לבנה גדולה, 'יהודי של יום כיפור', שבא להניח זר. הוא שואל אותנו: 'זק"א, למה אתם לא בפנים?'.
"אמרנו לו שיש עיכוב. הוא פשוט הוציא טלפון, דיבר שתי דקות, ואמר לקצין הכי בכיר: 'תכניס אותם'. התברר שהוא המזכיר של הדרג הכי גבוה בממשל האוסטרלי. הקב"ה שלח אותו בדיוק באותן חמש דקות כדי שנוכל לבצע את השליחות שלנו".
הממצא שהדהים את החוקרים: "מצאנו קליע שהם פספסו"
גריינמן מספר כיצד המקצוענות של זק"א הפכה את היחס של המשטרה האוסטרלית מחשדנות להערצה מוחלטת. "הם עשו 'שתי וערב' עם 500 שוטרים ולא נגעו בדם. מבחינתם זה לכלוך ששוטפים בצינור. אנחנו נכנסנו עם חומרים כימיים שמזהים ריאקציה של דם".
"תוך כדי עבודה, מצאנו קליע שהיה קריטי לחקירה והסתתר מתחת לשכבת דם שהם בכלל לא חשבו לבדוק. החוקר הגיע, ראה את המקצועיות שלנו, וביום למחרת קיבלנו הודעה: 'הזירה שלכם. אנחנו לא מזיזים מחט בלי אישור של זק"א'".
מהנגריה במודיעין עילית למסע בין נשמות
גריינמן, שגדל כיתום מאב מגיל חמש ("הנתינה לאחר מחברת אותי לאבא שלי"), מספר: "אצלי הכל מתחיל ב'ואהבת לרעך כמוך' – קודם כל תאהב את עצמך, תעריך את מי שאתה, כדי שתוכל לתת לאחר".
הוא עבר את אסון מירון כנהג משאית הגופות, עבר את התופת של ה-7 באוקטובר בדרום, וכעת הוא ממשיך להיות הקול של אלו שאינם יכולים לדבר. "החזרנו למשפחה מקל סבא שהיה מלא בדם, אחרי שניקינו אותו בסטנדרטים הכי גבוהים. להחזיר פריט כזה למשפחה זה לתת להם תקווה, זה לתת להם משהו להחזיק ביד", הוא מספר בהתרגשות.
0 תגובות