היום תוכנית "דבר ראשון" בהגשת משה מנס ואריאל שרפר עם דיונים נוקבים על סדר היום החרדי והישראלי. מנס ושרפר צוללים ישירות לנושאים הבוערים ביותר – מזיכרון הטרגדיה של השביעי באוקטובר ועד לסערת מעצרי העריקים והיחס של הציבור החרדי למדינה.
מונולוג מניר עוז: "שנאתי את הטווסים"
את חלקה הראשון של התוכנית פתח משה מנס במונולוג אישי ומטלטל, במלאת שלוש שנים לאסון השביעי באוקטובר ושמחת תורה. מנס, ששירת תקופה כחייל מילואים בניר עוז שיתף בטקסט שכתב בעקבות המראות שראה בקיבוץ, דרך פריזמה ייחודית וכואבת – הטווסים של הקיבוץ.
שנאתי את הטווסים של ניר עוז. כל בוקר הם היו צווחים ונוקשים ועושים רעש נוראי.
״מה קורה״ שאלה אותי אישתי אחרי עוד איזה לילה לבן ואני הייתי מספר לה על הטווסים המעצבנים. חשבתי שזה חיה יפה ומרשימה אבל אחרי שבוע בו ישנתי בבית הנעורים של הקיבוץ החרב, הבנתי שטעיתי. איזה חיה סתומה. רואה את עצמה בחלון ומנסה לנקר.
״שמעת על ההותר לפרסום?״ שאל אותי אבא שלי. אני זה שלקחתי את הגופה באמבולנס. אבל איזה לכלוך עושים הטווסים. מלא טינופת.
״אתמול הוחזרו 2 גופות״. הגענו לאבטח את ההלוויה. עם בן המשפחה שלקחנו דיברתי על זה שלא מצליחים לתפוס את הטווסים, זו חיה שעפה גבוה, קשה לתפוס אותם.
״יש לכם משימה״ נאמר לי מהחפ״ק. עוד אחד מהמחורבנות. שובצתי עם חובש. נסענו עד השער לאסוף את השקית בשביל לקחת אותה לקצירה. דיברנו על הטווסים.
״תגיד״ שאלה אותי אמא שלי, ״זה נשמע לך הגיוני שלא חזרת חודש הביתה? יש לך אישה וילדים״. ואללה לא יודע. את יודעת שפעם בשנה הטווסים מנשירים את הנוצות. כל החצר כאן נוצות שלהם.
ועכשיו כולם מדברים על השביעי לעשירי ועל איפה הם היו ומה הם עשו. אני, זה לא בשבילי להתחיל לדבר על זה. הטווסים היו מעצבנים ממש. הנה תראו, צילמתי אותם ברגע של שקט נוראי בנעורים של ניר עוז. חיה מסריחה.
"נס הצלה" או ניצחון פירוס? הוויכוח על סערת המעצר
הדיון באולפן התלהט כאשר השניים עברו לדון באירועי מודיעין שם יצאו תושבים בריקודים ברחובות לאחר שבחור ישיבה שחולץ מניסיון מעצר של המשטרה הצבאית הוגדר כמי שחווה "נס הצלה".
מנס העלה את טענתו של אריה דרעי, לפיה כל משפחה חרדית חוששת כיום מדפיקה בדלת: "מבחינת הבחור, הצבא נתפס כגט כריתות על אורח חייו ואמונתו. השחרור מציפורני המשטרה הצבאית נתפס אצלו כנס – כמו יציאת אדמו"ר מחב"ד מהכלא ברוסיה".
מנגד, אריאל שרפר יצא בהתקפה חריפה נגד ההשוואה והחגיגות: "המשפט הזה נורא מעצבן. ההשוואה לאמא שיושבת בבית וחוששת מדפיקה בדלת של הודעת איוב אינה שייכת ומקוממת. מרגיז שרוקדים ברחובות על נס השחרור מצה"ל ומציינים שבעוד 20 יום הבחור מתחתן – הרי במצב חירום לאומי מתגייסים גם חתן מחופתו".
שרפר אף הזהיר מפני השלכות העומק של התנהלות זו: "הניצחון החרדי על רשויות החוק הוא ניצחון פירוס. ( הוא ביטוי לניצחון שעלה במחיר כה רב, עד שהמנצח ספג אבדות קשות כל כך שיצא שכרו בהפסדו) אם החרדים ינצחו את המדינה ויסרבו לצבא ולמשטרה, נהפוך לאוטונומיה ללא פיקוח – ומי שיפגע מזה בסופו של דבר אלו החרדים עצמם.
קריעת הצו מול מיליוני השקלים: היחס למדינה והשירות הצבאי
בהמשך התייחסו המגישים למערכת הבחירות המתקרבת (21 ימים לבחירות) ולסרטון שנחשף לאחרונה, בו נראה ראש ישיבה קורע צו גיוס מול תלמידיו.
מנס ציין כי לצד ההבנה לגאווה בלמידת התורה, יש מקום לחשבון נפש: "הישיבה שלו קיבלה 3 מיליון שקלים מהמדינה בשנה האחרונה – צריך להתנהל בחוכמה".
שרפר שיתף בחוויותיו האישיות משירותו הצבאי והזכיר את כלל הברזל שלמד מאביו: "אין 'אני' ואין 'רוצה' – יש מספר אישי ומה שהצבא צריך. והכלל הידוע: Don't volunteer, don't refuse – אל תתנדב ואל תסרב"
ערנות בטיסות ופנינת הדף היומי
לקראת סיום, העלו השניים תובנה קלילה בעקבות אירועי הטיסה מדובאי: "עצה למאזינים – לא להירדם בטיסות! תהיו ערניים, אולי תהיו אלה שתצטרכו להנחית את המטוס".
לאחר מילות תודה לצלם ולעורך אבי לודמיר, חתמו השניים במסר של אורח חיים בריא, והעבירו את רשות הדיבור לפנינת הדף היומי עם הרב אסף רצון.