"זה אף פעם לא הוגן כשמעורב מטוס B-52. אנחנו מכים אותם בזמן שהם על הרצפה".
במילים הללו של מזכיר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', בחר פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) ללוות את התיעוד הדרמטי של המפציץ האסטרטגי הוותיק בפעולה מעל שמי המזרח התיכון.
התיעוד, שפורסם ברשתות החברתיות, חשף את ה"סטרטוזאורוס" הכינוי שניתן למטוס בשל גילו המתקדם – כשהוא מוביל את חוד החנית של המתקפה האווירית המשולבת באיראן.
במסגרת מבצע שאגת הארי - "אפיק פיורי" (בלע"ז), שהחל ב-28 בפברואר 2026, הפגין הB-52 עוצמת אש בלתי נתפסת כחלק מההתעצמות הצבאית הגדולה ביותר של ארה"ב באזור מזה דור. יחד עם מפציצי ה-B-1 לנסר וה-B-2 ספיריט, ה-B-52 לקח חלק בתקיפת למעלה מ-2,000 מטרות בתוך איראן ב-100 השעות הראשונות של הלחימה, כאשר המפציץ הספציפי הזה התמקד בהשמדת עמדות פיקוד ושליטה ומתקני טילים בליסטיים.
התקיפות הללו, שהיו בהיקף כמעט כפול מהפלישה לעיראק ב-2003, הובילו להשגת עליונות אווירית מקומית שאפשרה לכוחות להמשיך לפעול בעומק השטח האיראני בביטחון יחסי.
איראן איבדה את העיניים: השמדת פיקוד החלל
הנתונים נחשפו: איראן הפילה 8 מל"טים ישראליים
רבים שואלים מדוע ארה"ב עדיין מסתמכת על מטוס שתוכנן בשנות ה-50 כשיש לה את ה-B-2 "ספיריט" החמקן. התשובה טמונה בשילוב של יעילות, עלות ושרידות. ה-B-2 נועד לחדור הגנות אוויריות צפופות בחשאיות, אך הוא יקר מאוד לתחזוקה וסובל משיעור כשירות נמוך יחסית של כ-30%. לעומתו, ה-B-52 הוא סוס עבודה עם שיעור כשירות מרשים של למעלה מ-80% ועלות שעת טיסה נמוכה משמעותית (כ-72,000 דולר לעומת 135,000 דולר ב-B-2).
בזירה האיראנית, לאחר שמפציצי ה-B-2 וה-B-1 השמידו את מערכי ההגנה האווירית והשיגו עליונות אווירית, ה-B-52 נכנס כדי לבצע את "העבודה השחורה". הוא לא צריך להתחבא; הוא פשוט מגיע עם מטען של -32 טון פצצות, הכולל פצצות חכמות, טילים ומוקשים, וממטיר אש על מטרות פיקוד ושליטה. בזמן שהחמקנים מבצעים "ניתוחים כירורגיים", ה-B-52 מספק את עוצמת האש המוחצת שמשתקת את האויב.
ה-B-52 נולד כמפציץ גרעיני להרתעה במלחמה הקרה, והוא נותר חלק בלתי נפרד מה"טריאדה הגרעינית" (מכה שנייה) של ארה"ב. עם זאת, תפקידו השתנה: בעבר הוא נשא פצצות גרעיניות בנפילה חופשית (כמו ה-B61 וה-B83), אך משימה זו הועברה למפציצי ה-B-2 החמקנים, המסוגלים לחדור עמוק יותר לשטח האויב. במקום זאת, היכולת הגרעינית של ה-B-52H מתבססת כיום על טילי שיוט גרעיניים.
המאפשרים לו לשגר חימוש אסטרטגי ממרחק עצום, מבלי להיכנס כלל לטווח טילי הנ"מ של האויב. בעקבות פקיעת הסכם הגרעין "New START" עם רוסיה בפברואר 2026, חיל האוויר האמריקאי אף נערך להחזיר את היכולת הגרעינית לכל מטוסי הצי, כולל אלו שהוסבו בעבר לתצורה קונבנציונלית בלבד.
בעתיד, הוא צפוי לשאת את טיל השיוט הגרעיני החדש לטווח ארוך (LRSO).
כדי להישאר רלוונטי עד שנת 2050, המטוס עובר את המודרניזציה הגדולה בתולדותיו. השדרוג לגרסת ה-B-52J כולל התקנת מנועי Rolls-Royce F130 חדשים שישפרו את טווח הטיסה ויפחיתו את הצורך בתדלוק אווירי, לצד מכ"ם AESA (AN/APQ-188) מתקדם.
המכ"ם החדש מעניק למפציץ יכולות זיהוי מטרות ולוחמה אלקטרונית שבעבר היו קיימות רק במטוסי קרב מתקדמים, מה שהופך אותו למכונת מלחמה רב-תכליתית המשלבת עוצמה היסטורית עם טכנולוגיה של המאה ה-21.
כפי שהוכח בשמי איראן, ה-B-52 הוא הרבה יותר ממטוס ישן; הוא פלטפורמה קטלנית, אמינה ורב-גונית, שמסוגלת לשאת יותר חימוש, רחוק יותר ובזמינות גבוהה יותר מכל מפציץ אחר בעולם. כשהוא בסביבה, הקרב באמת אף פעם לא הוגן.
0 תגובות