
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה הפכה רשת האינטרנט הלווינית סטארלינק לכלי תקשורת מרכזי עבור הצבא האוקראיני, שאיפשר לו לשמור על שליטה, תיאום ומודיעין בזמן שמערכות קרקעיות הותקפו ונשבשו. השילוב בין אלפי לוויינים במסלול נמוך, קישוריות מהירה ויכולת "קפיצה" בין לוויינים ותדרים הפך את הניסיונות הרוסיים לשבש את השירות למוגבלים ביותר, והאיר לעולם - ולסין בפרט - עד כמה קונסטלציית לוויינים מסחרית יכולה לשנות את דינמיקת המלחמה.
בבייג׳ינג מבינים כי תרחיש עימות סביב טייוואן יכלול כמעט בוודאות ניסיונות של האי ושל ארה"ב להשתמש בסטארלינק או במערכות דומות כדי לעקוף פגיעה בתשתיות קרקעיות כמו כבלי תקשורת תת־ימיים. מכאן נגזר אינטרס מובהק לפתח תפיסת לוחמה אלקטרונית שמסוגלת לא רק להפריע ללוויין בודד, אלא לערער שירות שמבוסס על יותר מ־10,000 לוויינים פעילים בתנועה מתמדת.
האתגר: רשת דינמית וקשה לשיבוש
סטארלינק פועלת באמצעות אלפי לוויינים במסלול לווייני נמוך, כאשר כל טרמינל קרקעי מחליף לוויין תקשורת בתוך שניות ומסוגל לנדוד בין מספר לוויינים בו־זמנית. בניגוד ללווייני תקשורת מסורתיים, שמספקים "מטרה" כמעט קבועה מעל אזור גאוגרפי אחד, סטארלינק מציגה "מטרה נעה" מתמדת - גם בחלל וגם על הקרקע, ברמת המשתמש.
המשמעות עבור מתכנני לוחמה אלקטרונית בסין היא שמתקפת שיבוש נקודתית או מבוססת תחנות קרקע בודדות אינה מספיקה עוד. גם אם חלק מהקישורים ללוויינים מסוימים ייפגעו, המערכת מסוגלת לנתב מחדש תעבורה דרך לוויינים אחרים ותדרים חלופיים, מה שמאלץ לחפש פתרון רחב־היקף שיוצר "ענן" של רעש אלקטרומגנטי מעל כל אזור הקרב.
הסימולציה: מחסום אלקטרומגנטי מעל טייוואן
המחקר הסיני מדמה מתקפה שבה מאות עד אלפי משבשים אוויריים נפרסים מעל שטח בגודל טייוואן - כ־36 אלף קמ"ר - ומייצרים יחדיו שכבת שיבוש רציפה. כל יחידה כזו מצוידת במשדר חזק ואנטנה צרת־אלומה או רחבת־אלומה, המשדרת "רעש" אלקטרומגנטי בתדרי העבודה של סטארלינק ומנסה להטביע את האות החלל־קרקע עד שהטרמינלים מאבדים תקשורת שימושית.
מודל החישוב בוחן עבור כל נקודה על הקרקע האם טרמינל סטארלינק עדיין יכול לקבל יחס אות־לרעש מספק, תוך התחשבות בהספק המשדרים, גובה הפלטפורמות, מרחקי הכיסוי והטופוגרפיה. על בסיס פרמטרים אלו הגיעו החוקרים למסקנה כי פריסה מסיבית בלבד - ולא כמה עשרות תחנות בודדות - יכולה ליצור השפעה משמעותית באמת על תפקוד הרשת מעל שטח כה גדול.
כמה רחפנים צריך לשתק את סטארלינק?
על פי הסימולציה, כדי "לכסות" את כל שטח טייוואן ולהקשות במידה מרבית על פעילות סטארלינק נדרשים לפחות 935 משבשים אוויריים עתירי־הספק, כל אחד מכסה שטח של כ־38 קמ"ר. בתרחיש חסכוני יותר, שבו משתמשים במשדרים זולים וחלשים יותר בהספק של כ־23 dBW, המסודרים במרווחים של כ־5–7 ק"מ, נדרשת כבר פריסה של עד כ־2,000 'יחידות שיבוש'.
הפלטפורמות המוצעות למשימה זו כוללות רחפנים, בלוני גובה וכלי טיס בלתי מאוישים נוספים, הפועלים כנחיל מתואם בזמן ומרחב - מה שמוסיף אתגר תפעולי ולוגיסטי אדיר מטעם הצבא הסיני עצמו. מעבר לכך, החוקרים מדגישים כי מדובר עדיין בהערכות שמרניות, שכן טכנולוגיות ההגנה מפני שיבוש של סטארלינק אינן ידועות במלואן לציבור ועלולות לחייב בעתיד עוד יותר משאבים לשם השבתה אפקטיבית.
ההשלכות על טייוואן והאזור
טייוואן נשענת כיום בראש ובראשונה על כבלי תקשורת תת־ימיים, שמוגדרים כשבריריים במיוחד בעימות שבו סין יכולה לנסות לחתוך או לשבש אותם פיזית בים. לכן הודיע האי על כוונתו להקים קונסטלציית לוויינים במסלול נמוך משלו, שנמצאת בפיתוח ומתוכננת להתחיל בשיגורי ניסוי סביב 2026 - מהלך שנועד לצמצם את התלות בתשתיות פיזיות פגיעות ולהצטרף למגמת "ריבוי רשתות" חלליות.
במקביל, עצם פרסום המחקר הסיני מאותת על תפיסת עולם חדשה: לוחמת חלל־סייבר־תקשורת כנגד תשתיות אזרחיות־מסחריות שנכנסות ללב המערכה הצבאית. מצב כזה מחדד את מרוץ החימוש בתחום הלוחמה האלקטרונית, שבו סין, ארה"ב ושחקנים נוספים ינסו מצד אחד לחזק את חסינות מערכות הלוויין, ומצד שני לפתח אמצעי שיבוש ונטרול מורכבים יותר - בין אם מעל טייוואן, באוקראינה או בזירות הבאות.








0 תגובות