הסיפור המוזר הזה התחיל בשנות ה-80, כאשר ברון הסמים הידוע לשמצה, פבלו אסקובר, ייבא ארבעה היפופוטמים עבור גן החיות הפרטי שהקים באחוזתו, "הסיינדה נאפולס". מאז מותו של אסקובר, בעלי החיים העצומים הללו התרבו ללא בקרה, וכיום מוערך כי כ-170 פרטים משוטטים בחופשיות בעמק נהר המגדלנה. קולומביה היא כיום המדינה היחידה בעולם מחוץ לאפריקה שבה קיימת אוכלוסיית היפופוטמים פראית.
שרת הסביבה של קולומביה, אירן ולז, הבהירה כי הממשלה אישרה להמית עד 80 היפופוטמים. "אם לא נעשה זאת, לא נוכל לשלוט באוכלוסייה", הסבירה ולז, "עלינו לפעול כדי לשמר את המערכות האקולוגיות שלנו".
למרות חזותם המנומנמת לעיתים, ההיפופוטמים הם חיות טריטוריאליות ומסוכנות. הרשויות מדווחות כי הם מהווים איום ממשי על כפריים וחקלאים שנתקלו בהם בנהרות ובשדות, כאשר חלק מהחיות נצפו כבר במרחק של מעל 100 ק"מ מהאחוזה המקורית של אסקובר.
מבחינה סביבתית, ההיפופוטמים דוחקים מינים מקומיים הנמצאים בסכנה, כמו פרות הים, ומתחרים איתם על מקורות מזון ושטח מחיה. מומחים מציינים כי לא ניתן להחזיר את החיות לאפריקה, שכן הן נושאות מטען גנטי מוגבל ועלולות להפיץ מחלות בקרב האוכלוסיות המקומיות שם.
תיירות או מוסר: הסערה הציבורית
ההחלטה על הדילול מעוררת מחלוקת עזה בקולומביה. פעילי זכויות בעלי חיים, ביניהם הסנאטורית אנדריאה פדילה, מכנים את המהלך "אכזרי" וטוענים כי מדובר ב"טבח של יצורים בריאים" שנובע מרשלנות ממשלתית ארוכת שנים.
מנגד, באזור שסביב אחוזת נאפולס, ההיפופוטמים הפכו למנוע כלכלי. התושבים המקומיים מציעים סיורי צפייה בחיות ומוכרים מזכרות ובובות בדמותן. האחוזה עצמה הפכה לפארק שעשועים שבו ההיפופוטמים הם אחת האטרקציות המרכזיות.
במשך 12 שנים ניסתה קולומביה פתרונות הומניים יותר, אך אלו התגלו כמסובכים מאוד לביצוע, יקרים ולא יעילים מספיק כדי להדביק את קצב הריבוי הטבעי של הענקים הפראיים. כעת, נראה שקולומביה בחרה בדרך הקשה ביותר כדי לנסות ולסגור את הפרק הפראי האחרון במורשתו של אסקובר.
0 תגובות