בעוד התנועה השמרנית בארצות הברית נראית כלפי חוץ ככוח פוליטי מאוחד, מתחת לפני השטח רוחשת תהום עמוקה המאיימת לקרוע אותה לגזרים. המתיחות, שהגיעה לשיא בדרמה חסרת תקדים בכנס "AmericaFest" של ארגון Turning Point USA באריזונה, אינה רק על מדיניות, אלא על עצם הגדרת השמרנות: האם מדובר בתנועה של עקרונות ואמת, או כר פורה לתיאוריות קונספירציה ושרלטנות?
החלוקה בימין האמריקאי עוברת במידה רבה דרך היחס לישראל ולמדיניות החוץ. מצד אחד ניצבים שמרנים מסורתיים כמו בן שפירו, ומנגד קולות מבודדים ואגרסיביים יותר כמו טאקר קרלסון וקנדס אוונס. וסטיב באנון.
הימין נגד עצמו
טאקר קרלסון – מגיש פופולרי במדיה הימנית, שנכשל בהבחנה בין עובדות להשמצות. קרלסון אירח על מסך הטלוויזיה אנטישמים ומכחישי שואה, כגון ניק פואנטס, ובכך תרם להפצת מסרים קיצוניים בתוך התנועה.
קנדס אוונס – דמות מוכרת במדיה הימנית, שהפיצה תיאוריות קונספירציה חסרות בסיס, כולל טענות על מעורבות המוסד ברצח מייסד TPUSA, צ'רלי קירק.
סטיב באנון – אסטרטג ותומך של מגמות קיצוניות בימין, שמנסה להפוך כל ויכוח פנימי לנושא של נאמנות למדינה זרה, לעיתים ברמזים עבים לישראל.
שפירו הגדיר את פועלם של האחרונים כניסיון להחליף טיעונים ענייניים בהשמצות זולות.
הנאום שזעזע את הכנס: "חברות אינה תירוץ לפחדנות"
בן שפירו עלה לבמה בנאום שנראה יותר כ"כתב אישום" נגד חבריו לבמחנה. הוא לא חסך במילים קשות כלפי אלו שכינה "שרלטנים" ו"נוכלים".
"כשסטיב באנון, למשל, מאשים את מתנגדיו במדיניות החוץ בנאמנות למדינה אחרת, הוא לא באמת מציג טיעון מבוסס ראיות. הוא פשוט משמיץ אנשים שהוא לא מסכים איתם".
קרלסון, שעלה לבמה אחרי שפירו באותו כנס, לא נותר חייב ותיאר את שפירו בחור "יהיר".
שפירו תקף את גם את קנדס אוונס על כך שמאז הירצחו של צ'רלי קירק (מייסד TPUSA), היא עוסקת בהטלת דופי בארגון ובידידיו הקרובים ביותר של קירק. אוונס טענה מפורשות לקיומו של טיוח סביב הרצח, תוך שהיא מפיצה מידע המשרבב פנימה גורמים כמו המוסד הישראלי, המודיעין הצרפתי וחברים בתוך ארגון TPUSA עצמו.
שפירו הגדיר את המתקפות הללו כ"מרושעות" במיוחד לאור העובדה שהן נעשו בזמן שאלמנתו של קירק וילדיו נמצאים בתקופת אבל.
אחד הציטוטים המזוהים ביותר עם אוונס בשיח הזה, אותו שפירו הגחיך בנאומו, הוא המשפט: "I don’t know, but I know" (אני לא יודעת, אבל אני יודעת). שפירו טוען כי אמירות כאלו הן "מטומטמות" ונועדו להחליף ראיות ועובדות בתחושות בטן ובמניפולציות רגשיות שרק הופכות את הציבור ל"טיפש יותר". הוא הוסיף כי אוונס "מקיאה שטויות למרחב הציבורי מזה שנים" וכי מדובר בדפוס פעולה של הטעיית הקהל.
"ניצחון ללא אמת הוא ניצחון עבור שקר. זה אינו ניצחון כלל," הצהיר שפירו בנאומו הדרמטי. "אחדות ללא אמת אינה אחדות. זוהי בסך הכל סולידריות בשקר".
שפירו תקף ישירות את טאקר קרלסון על כך שאירח מכחישי שואה ואנטישמים כמו ניק פואנטס, ואת מגין קלי על ששתקה מול התנהלותה של קנדס אוונס בשם ה"חברות". בשיא נאומו הטיח שפירו בקהל: "חברות עם דמויות ציבוריות שאומרות או עושות דברים מרושעים אינה תירוץ לשתיקה... פוליטיקה עוסקת בעקרונות. אם אתם מוכנים להקריב אמת בסיסית לטובת סולידריות, בגדתם בחובתכם הבסיסית לעם האמריקאי".
הוא חתם את הביקורת האישית בקביעה נחרצת: "חברות אינה תירוץ לפחדנות".
ג'יי.די ואנס: הולך על החבל הדק
בתוך הכאוס הזה, סגן הנשיא ג'יי.די ואנס מוצא את עצמו במצב בעייתי. שני הצדדים במאבק פנו אליו כבורר, אך ואנס בחר בגישה של פיוס מאולץ כדי לשמור על קואליציית MAGA שלמה.
בנאומו באותו כנס, ואנס ניסה להרגיע את הרוחות ואמר: "יש לנו עבודה הרבה יותר חשובה לעשות מאשר לבטל אחד את השני". בעוד ששפירו דורש טיהור אידיאולוגי של "הנוכלים", ואנס מנסה להלך בין הטיפות – הוא מתנער מדמויות קיצוניות כמו פואנטס באופן רפה, אך מסרב להיכנס לעימות חזיתי עם הכוחות המניעים את המדיה הימנית החדשה, בידיעה שהם הדלק של תנועת טראמפ.
העימות ב-AmericaFest חשף ימין אמריקאי מפולג מאי פעם. מצד אחד, אלו הדבקים בערכים מסורתיים ובאמת עובדתית, ומצד שני, קולות אגרסיביים המשתמשים בקונספירציות ככלי פוליטי. כפי שסיכם זאת שפירו: "אנחנו נמצאים בסכנה רצינית – לא רק מצד השמאל... אלא מצד שרלטנים שטוענים שהם מדברים בשם העקרונות אך למעשה סוחרים בחוסר יושרה".
0 תגובות