הנשיא דונלד טראמפ לא מבזבז זמן. בעודו מכהן ב"ג'וב מהצד" כמנהל בפועל של ונצואלה, הוא כבר מיהר להכריז בחגיגיות כי רשויות המעבר במדינה יעבירו לידי ארה"ב בין 30 ל-50 מיליון חביות נפט איכותי.
הצהרת השליטה הדרמטית הזו, שנועדה להזרים את הכנסות הנפט לחשבונות בשליטה אמריקאית, מעוררת סערה בינלאומית שמשלבת אינטרסים של מיליארדים, פוליטיקה של אנרגיה ותמיכה מפתיעה מצד האליטה הפיננסית.
אך החגיגה של טראמפ נתקלת בחומה סינית. ונצואלה מחזיקה בחוב ענק של לפחות 10 מיליארד דולר לבייג'ינג, חוב ששולם עד כה בנפט גולמי. סין, שמחזיקה בזכויות על 4.4 מיליארד חביות, הגדירה את המבצע האמריקאי כ"בריונות" והפרה חמורה של החוק הבינלאומי. בזמן שטראמפ דורש מענקיות כמו "שברון" ו"אקסון מוביל" להשקיע 100 מיליארד דולר בשיקום התשתיות, החברות עצמן עדיין מהססות בשל חוסר היציבות והחשש שהסכמים קודמים יבוטלו, בדיוק כפי שקרה ב"מודל לוב" לאחר נפילת קדאפי.
למרות המתיחות הדיפלומטית, טראמפ קיבל רוח גבית מכיוון לא צפוי. נאט רוטשילד (נתניאל פיליפ ויקטור ג'יימס רוטשילד), ברון הנפט והפיננסים, פרסם ב-3 בינואר פוסט תמיכה נדיר ברשת X ובו כתב: "עבודה נהדרת, דונלד ג'יי טראמפ!".
מחיאת הכפיים הפומבית הזו ממשפחת הבנקאות המפורסמת הזינה תיאוריות על כך שהפלת משטרו של מדורו שהתנגד לדולר וביקש לשמור על בנק מרכזי עצמאי שירתה אינטרסים עמוקים של המערכת הפיננסית הגלובלית.
גם בתוכנית של מבקר טראמפ "ג'ימי קימל" לא חסך בביקורת עוקצנית. קימל ציין כי חברות הנפט השקיעו כמעט חצי מיליארד דולר כדי להביא לבחירתו של טראמפ, מה שמסביר את הלהיטות שלו להשתלט על עתודות הנפט. קימל תהה מדוע "אנשי טחנות הרוח" לא זכו ליחס דומה: "אם אנשי טחנות הרוח היו רק מבקשים, אולי הוא היה פולש להולנד במקום".
בין אם מדובר בתיקון עוול היסטורי או ב"תפיסת כסף" נועזת כפי שטוענים מבקריו, טראמפ הבהיר שהוא כאן כדי להישאר על הברז. כעת, כל העיניים נשואות לאפריל, אז ינסה הנשיא לתמרן בין רווחי הנפט לבין שמירה על שלום קר מול סין בביקורו המתוכנן בבייג'ינג.
0 תגובות