האם החפץ חיים ראה בעליית חובבי ציון כאתחלתא דגאולה?

• המחלוקת בתוך ברסלב: האם רבי נחמן סבר שיש ללמוד בלי הבנה כלל?!
• האם על-פי המקובלים יש ללמוד ללא הבנה כלל?!
• כשרבי שמעון שקופ נימק: "מדוע אני לא לומד קדשים?"

הגר"ש שקופ מצידו סירב לכך, כיון שסבר שלר"מים שלו יש כבר חידושים בסדר נשים נזיקין, משנים קודמות, ויהיה קשה להם להתחיל ללמוד ולחדש בסדר קדשים.

פרופ' מרדכי ברויאר בנו של הרב ד"ר יצחק ברויאר ממייסדי 'אגודת ישראל', בספרו 'אוהלי תורה' שעוסקת באלף שנות ישיבה, כתב בין היתר על תחלופת המכתבים בין החפץ חיים לגר"ש שקופ בעניין לימדו סדר קדשים בישיבת גרודנא, וכך דבריו: (ההדגשות שלי).

"עם עליית חובבי ציון והתנועה הציונית, שעוררו הדיהן, תקוות וציפיות כמעט בכל בית יהודי ברוסיה, שהרי הייתה אז צרה גדולה ליהודים שתחת ממשלת הצאר הרוסי. החפץ חיים ראה בהתרחשות זו אתחלתא דגאולה, וכדרכו פנה אל המשמעותיה ההלכתיות. הוא הקדיש שנים רבות של לימוד מסכתות של סדר קדשים, והוציא לאור סדר קיצורי הלכות כדרף הרי"ף בשם 'ליקוטי הלכות', וכן קובצי פירושים אחרים. יתר על כן, הוא ניהל תעמולה למען החדרת לימוד קודשים אל חוגי הלומדים, ובשנת תרס"ה (1905) פתח בישיבתו ראדין מחלקה מיוחדת 'כולל קדשים' לאברכים שהתמקדו בלימוד סדר קדשים".

בהמשך דבריו כתב פרופ' ברויאר על מכתבו של החפץ חיים לגר"ש שקופ בהצעה שיתחיל ללמוד סדר קודשים בישיבת גרודנא כפי שהרחבנו בפרק הקודם.

ברם, ברויאר לענ"ד לא דייק בחלק מדבריו. לגבי טענתו שהחפץ חיים ראה בעליית חובבי ציון והתנועה הציונית כאתחלתא דגאולה, ברור שהדברים אינם מדויקים.

יתכן שהחפץ חיים ראה בתנועת 'חובבי ציון' שקדמה ל'תנועה הציונית', כ"אתחלתא דגאולה", (מן המפורסמות שרבים מגאוני ליטא, פולין ורוסיה תמכו בה), וכפי שלימים חתם הגרי"ח זוננפלד על כרוז בו נכתב על "אתחלתא דגאולה" לאחר ביקורו במושבות החקלאיות הגליליות בשנת תרע"ד[1], אולם ברור שה'תנועה הציונית' החילונית לא גרמה לחפץ חיים לסבור שימיו הם בגדר "אתחלתא דגאולה", ולא מחמתם הוא ניסה להשפיע על הגר"ש שקופ שילמד קדשים בישיבתו גרודנא.

הסיבה העיקרית אותה כתב החפץ חיים לרצונו שבני הישיבות ילמדו את סדר קדשים היא כפי שכתב במכתבו לגר"ש שקופ שהובא בספר "מכתבים ומאמרים" ממרן רבינו בעל החפץ חיים זצ"ל חלק ב שנאסף ונערך על ידי רבי צבי הירש בנו של רבי מנחם מענדל יוסף נכד החפץ חיים, הוא: "שמפאת שהחיצונים והכופרים הטילו קרירות נוראה בעם ישראל, באמונת ה' ובתורתו, והם בטלו מישראל את לימוד התשב"ר וגזרו על המלמדים לבל ילמדו את הילדים את תורת ישראל, ורצונם שילמדו בבתי ספר שלהם", ואם דבר זה יתממש, סבור החפץ חיים: "הילדים יהיו כופרים גמורים שהרי בבתי ספר שלהם, לומדים מינות וכפירה", ולכן כותב החפץ חיים: "דברתי עם כמה גדולי ישראל והסכימו שכדי להחליש את כל הטומאה של המינות והכפירה, אין עיצה כי אם על ידי לימוד התורה... כשנלמוד בספר קדשים ונתעסק תמיד בעניני עבודת המקדש והקרבת הקרבנות וכו'".

כך למעשה אפילו המשפט "אתחלתא דגאולה", לא הופיעו בכתבי החפץ חיים, וכאמור מסתבר שהתכוון על תחילת קיבוץ גלויות, שהוא מושג שונה לחלוטין מ"אתחלתא דגאולה", ומדובר על תנועת 'חיבת ציון' בלבד שגדולי ישראל רבים תמכו בה לפחות בשנים הראשונות.

•

[1] וכך דבריו: "אחד מהחזיונות מרהיבי הלב שבדורנו הוא וודאי חזון הארצי-שראלי ההולך ומתקדם בכל ערכיו בשנותיו האחרונות. שלומי אמוני ישראל וודאי שצריכים לשמוח על החזון הנהדר הזה, שבו אנו רואים אתחלתא דגאולה. וכשאנו מביטים על המשובות הפורחות, על ההרים המתרחבות, על הפרוורים ההולכים ומשתכללים בא"י, ואנו קוראים את דברי הנביא "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּיוֹם טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת, וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר:" (יחזקאל ל"ו –ל"ג-ד) ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות בצורות ישבו, הרינו אז כחולמים". כמו כן התבטא הגרי"ח זוננפלד לאחר פרעות תרפ"ט שנעזבה העיר חברון מיהודים, והגרי"ח זוננפלד סבר שחזרה של יהודים לעיר האבות, היא אולי "אתחלתא דגאולה" (ראה ספר 'כולו לב')

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com