היסטוריה ואקטואליה

נביא השקר מעזה נרדם בליל שבועות, החל להזות, לפזז ולהוריד את בגדיו

שיאה של המשיחיות הארורה, הגיעה בליל שבועות בשנת תכ"ה, עת נפלה תרדמה על נתן, ומתוך שינה הוא החל להזות ולמלמל דברי תורה, לפזז ולכרכר תוך שהוא פושט את בגדיו העליונים | מה זה עשה לתדמית של שבתי צבי ואיזה צום ביטל נתן העזתי? (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
נתן העזתי

פרק ב': אנו עסוקים בסיפורו המיסטי של נתן העזתי, נביאהּ, סוֹפרהּ ושופרהּ של התנועה השבתאית שהתגורר בעיר עזה, אליו שבתי צבי הגיע לביקור מירושלים.

שיאה של המשיחיות הארורה, הגיעה בליל שבועות בשנת תכ"ה (1665), עת התקבצו נתן ושבתי ויהודי עזה ללמוד תורה בבית הכנסת בשכונת היהודים (היום שרידיו בגבעה למרגלות הכנסייה הקתולית ב"חארת אל יהוד"), שם נפלה תרדמה על נתן, ומתוך שינה הוא החל להזות, ולמלמל דברי תורה, לפזז ולכרכר תוך שהוא פושט את בגדיו העליונים, וכולו זועק על משיחיותו של שבתי צבי[1].

משחזר שבתי צבי לירושלים, לגלגו עליו ילדי ירושלים: "זה השוטה שהלך שליח, ובא משיח"[2].

ליצנות זו של ילדי ירושלים הטהורים שזיהו בעיני הבדולח שלהם את השקר במשיח התורן, לא גרמה לרבים לכפור בשבתי, ובצום י"ז בתמוז הכריז נתן העזתי שהצום בוטל, ומעזה כתב הנביא נתן אגרות ל"אלפי רבבות אחינו בני ישראל" בו הוא הכריז על ביטול הצום.

מה מזעזע שבעיר עזה, קיימו הוראה זו, ותחת צום ועינוי על בית המקדש שחרב, הם "אמרו הלל הגדול ושמחו בגנות ופרדסים". נתן האמין שמיום זה מתחיל קיבוץ הגלויות של עם ישראל, ומלבד קהילת יהודי עזה, הצטרפו למשיח שבתי קהילת יהודי חברון ש"דבקו בכל מאודם בבשורת נביא השקר".

חכמי ירושלים באותן השנים, הבינו שהגולם קם על יוצרו, ויצאו נגדו. שבתי מצידו ניסה להקריב קרבן בהר הבית, והוא אסף י"ב תלמידי חכמים ומינה אחד מהם לכהן גדול, ופנה ללכת עמהם למקום המקדש להקריב קרבן, אלא שחכמי ירושלים יצאו נגד היוזמה שלו, והם אשר מסרו אותו לשלטונות בגין 'מורד במלכות'(!),

סוף המעשה, ששבתי נשפט ונכלא, בכלא בפאתי הר הבית, שהיה בחצר שלפני 'שער המשגיח'. (שמו 'חבס אל-דם'. כלא מפחיד ביותר שיועד לנידונים למוות. י"ש)[3], אבל שוחרר מיד, וחסידיו עשו לו כבוד גדול בירושלים.

כלא נידונים למות 'חבס אל-דם' ממערב הר הבית במבנה 'רבאט אל-מנצורי'. לפה הושלך שבתי צבי לאחר ניסיונו הכושל להקריב קרבן פסח (American Colony (Jerusalem). Photo Dept., photographer)

המעניין ששבתי צבי לצורך להקרבת קרבן הפסח, מינה את רבי יעקב נג'ארה, בנו של ר' משה, שירש את כסא אביו הגאון המקובל רבי ישראל נאג'רה מרא דאתרא בעזה, ככהן גדול, להקריב את הפסח.

לאחר מאמצים רבים, גירשו חכמי ירושלים את שבתי צבי מירושלים, לא לפני שהלה השתכר בעודו מתפלל בקבר שמואל הנביא, ושבר את כל העששיות המאירות את מערת הקבר, בעודו משמיע דברי גידוף במעמד רבים ממעריציו.

נתן העזתי עצמו סבל מהפרעת אישיות היפומאנית, והחליט לנקום בחכמי ירושלים, ופרסם ברבים כי ירושלים מעתה ואילך ירדה מקדושתה, ותחת זאת עזה הפלישתית היא עיר הקודש (עפ"ל).

בהמשך, נתן המשיך לעשות יח"צ לשבתי צבי, והוא כתב אגרת ליהודי חאלב בסוריה, שם כתב שיזהרו לכבד את המשיח ולא כמו חכמי ירושלים שנידוהו, ואכן שבתי הגיע למקומם, והצליח ליצור סביבו אוירה של אקסטזה קבלית משיחית.

למרות אגרות של חכמי ירושלים, יהודי חאלב התמימים נפלו ברשת צמד הנוכלים שבתי צבי, ונתן מעזה, ואלו הוגדרו בידיהם כקנאים עיקשים, שלא מבינים מהו משיח.

בינתיים בעזה, התקצבו אלפי יהודים, כדי לראות את פני הנביא נתן, ולקבל ממנו תיקוני נפש. בכ"ה באלול תכ"ה (1665), קיבל נתן נבואה נוספת, בה הוא התבשר "הנה מושיעכם בא!".

בספר 'משיחי השקר ומתנגדיהם' שכתב החוקר הנודע הגאון רבי בנימין המבורגר (ספר יסודי בכל סוגיות משיחי השקר, שהוקדש למרן רשכבה"ג הגראמ"מ שך זצוק"ל), כתב, שבעזה התקבל הסלנג של מעריצי שבתי צבי שכינוהו 'אמיר"ה' = אדונינו מלכינו ירום הודו, המראה שהשפעתו של מורם ורבם, היא על כל העם היהודי, ולא מצומצם לאנשיו בלבד כפי התואר המקובל 'אדמו"ר' = אדונינו מורנו ורבנו.

נתן העזתי, למרות היותו צעיר, חלש על רשת הפצה של קונטרסים משני סוגים. האחד תיקוני קריאה להמון העם, ושני תיקון עוונות שנועד לבאים בסוד השם, וברמה גבוהה. מה מזעזע שהיו שלקחו ברצינות את תיקונים אלה שכללו צומות וסיגופים, ופשוט גוועו מרעב וצמא.

המשך יבוא...

לקריאה נוספת:

- חגי הוברמן, 'קהילה יהודית בעזה', ההיסטוריה היהודית של עזה וסביבתה, מאברהם אבינו ועד ההתנתקות בהוצאת 'ראשית ירושלים' תש"פ.

- ישראל שפירא, 'שלום לך עזה - בעקבות עזה היהודית' מופץ ב'ראשית ירושלים' תשפ"ד.

• • •

[1] ראה ר"א פריימאנן, עניני שבתי צבי, ברלין תרע"ג, עמ' 47.
[2] הגהות מהר"ל חאגיז בספר תורת הקנאות לר"י עמדין, אמסטרדם תקי"ב, דף י"ז ע"ב.
[3] מקור זה של ניסיון הקרבת קרבן בידי שבתי צבי בהר הבית, לקוח מאגרתו של ר"ש לנייאדו (כתב העת ציון, ס' (תש"ב), עמ' 192. יצוין שהחוקר הנודע רבי בנימין המבורגר הסיק מאגרת זו ששבתי צבי נסוג בו ברגע האחרון מניסיון נואל זה של הקרבת קרבן, אלא שלאחר עיון באיגרת זו, החוקר החסידי הגה"ח ר' יחיאל גולדהבר סבור שלא כך הוא, אלא שכפי שכתבתי, השלטון הטורקי עצר אותו טרם הספיק להקריב את ה"קרבן", ומאז החלה נפילתו של שבתי צבי.
  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר