פרק ב': ממזרח לחאן יונס פזורים שלושה כפרים [בימינו ערים] שהם למעשה שניים - ''בני סוהילה' ו'עבאסן', שהאחרון נחלק לשניים, 'אל כביר' ו'אל ז'עיר' (הגדול והקטן בהתאמה). כיום שניהם התחברו לחאן יונס.
מצפון לעבאסן היה תל חרבות שנקראו בשם 'סוק מזין'. המקום זוהה עם היישוב העתיק 'שוק למזון', ישוב עתיק על תוואי 'דרך הים', שעברה באזור שבמרכזו היה שוק למזון. השם בנוסח 'שוקמזי' מצוי באחד התרגומים לתורה בארמית. למין המאה החמישית המקום היה למרכז שוק מזון בין עזה לרפיח.
בבתים בעיר 'עבסאן אל-כבירה' (שכאמור היא בנפת ח'אן יונס), ישנם שרידים לעתיקות העיר העתיקה 'שוקמזי', ובכותלי ובמשקופי הבתים נמצאו עמודי שיש, שברי עמודים ובסיסים, אבני בנייה עתיקות של המצודה העתיקה, שתי רצפות פסיפס שנבנו מאבני 'חורבת שוקמזי'.
בשנת תשכ"א (1961) בסמוך לרצועת עזה ממערב לקיבוץ כיסופים נמצא שבר לוח מאבן עליו שרדו כמה אותיות עבריות, ובה שמה של המשמרת ה-10 של משמרות הכהונה – פתחיה, ולאחר מחקר התגלה המשפט הבא: "משמר תשע עשר-ה פתחי-ה אכלה ערב". לא ברור האם האבן התגלתה במקום האמיתי של הבית כנסת, או שנלקחה לבניה משנית.
ל'חורבת שוק-מאזי' שנמצאת צפונית לחאן יונס יש שם נוסף: 'דריבאת א-שיח חמודה'.
בתרגום ירושלמי לבמדבר ל"ד הובא: ״נפק לרפיח ולשוקמזיי, עד מטי ספר ימא״, ונקודת הציון 'שוקמזיי' מופיע גם במפת מידבא (מתוארכת למאה החמישית/שישית) באזור עזה.
יתכן שהממצאים מעידים על ישוב יהודי עתיק במקום זה, אולם הדבר היותר מפתיע, הוא ששמה של בת יפתח הגלעדי היה 'שוקמזיי'.
בענין בתו של יפתח הגלעדי הצדקת[1], ישנה מחלוקת רבותינו ז"ל, האם יפתח הרג את בתו, או הגלה אותה. לפי רבותינו שסברו שיפתח הגלה אותה, יתכן שעזה בזמנו נחשבה למקום רחוק מאד (מהר הגלעד), אבל לא רחוק מידי, שכן לפי אותה שיטה חברותיה של בת יפתח הגיעו לבקרה מידי פעם.
מקום גלותה נקרא על שמה: 'שוקמזיי', ויתכן שהוא הוא 'שוקמזי' הנמצא בסמיכות לחאן יונס.
את המסורת בעניין קברה של בתו של יפתח בעיר שוקמזי, כתב אחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל הגאון רבי יצחק גולדהאר בספרו 'אדמת קודש' שכתבו אחרי יותר מעשרים שנים שחקר ברגליו את ארצנו הקדושה, ולמד את כל מקורות חז"ל (וקיבל הסכמות מגדולי עולם, כהרידב"ז, הגר"ח זוננפלד, הראי"ה קוק, ומהרי"י דיסקין), שלקברה של בת יפתח בעיר שוקמזי מידי שנה עלו אלפי נשים מכל שבטי ישראל, עם כמה גברים שליוו אותם בדרך, והנשים "היו מעוררות עליה קינים והגה והי, ונקבע גם בלבות הערבים כי קבר קדוש הוא, והם מכבדים אותו עד היום"[2].
לכל הנשים גולשות כיכר השבת היקרות שכמהות להשתטח על קברה של שוקמזיי הצדקת בחאן יונס, לאחר שחיילינו יטהרו את השטח ממחבלים, לאט לכן...
ראשית כל, הגר"י גולדהר הינו דעת יחיד ששמה של יפתח, הייתה שוקמזיי, ובענין זה יש שלוש שיטות.
בספר 'קדמוניות היהודים' הקדמון, הביא ששמה היה "שאילה".
בספר 'ג'רבה יהודית' הביא ששמה היה "כורדה".
ורק בספר אדמת קודש לגר"י גולדהר, שאותו העתיק 'ארץ חמדה' לגר"מ שטרן הביאו ששמה היה "שוקמזיי".
שנית, בעל ה'אדמת קודש' עצמו, לא זיהה את העיר שוקמזיי באזור ח'אן יונס, אלא בעבר הירדן באזור רמת הגולן במרחק 15 מייל מהכינרת.
לא הצלחתי למצוא מידע על קבר של "קדושה" כל שהיא באזור 'עבסאן אל-כבירה' (שנבנה על שרידי 'שוקמזיי'), זולת מתחם הקבר של שייח' אבראהים המתוארך לתקופה הביזנטית, וקברו של ח'ליל א-רחמן, שניהם קדמונים, אולם מאות שנים לאחר תקופתה של שוקמזיי, וכמובן שהם היו גברים, ולא נשים.
מה האמת, היכן טמונה שוקמזיי, והאם מדובר על ח'אן יונס העזתית? בטוחני שלעתיד יתגלה לבוא, ומשיח צדקינו יגלה לנו נסתרות.
על הסיפור הטעון של בת יפתח, וסופה הטראגי לא הרחבנו במאמר זה. הרוצה לעיין יראה באתר דעת מאמרו של ידידי הרב ד"ר אליעזר היון "יפתח הגלעדי ובתו".
מה שכן, נפרסם פה את שירו הנפלא המתאר במילים עזות את פגישתה של בת יפתח ואביה לאחר הקרב (נקודה ראויה לציון, שהר"א היון נקט ששמה של בת יפתח, היא שוקמזיי, וכדברי בעל 'אדמת קודש').
לקריאה נוספת:
- אתר ארץ אהבתי
- צבי אילן, 'סיני ורצועת עזה'. תל אביב 1968.
- ישראל שפירא, 'שלום לך עזה – בעקבות עזה היהודית', ראשית ירושלים 2024
[1] ולמה כינינו אותה כ"צדקת"? אלא במדרש מתואר ויכוח בין שוקמזיי לאביה, שבו היא מנסה לשכנע את אביה שלא יבצע את הנדר, וכיון שהייתה למדנית, היא צטטה לו את פסוקי התורה, כולל את נדר יעקב ותמהה בפניו: האם עלה בדעתו של יעקב להקריב קרבן מי משנים-עשר בניו (תנחומא בחקותי). במקביל חז"ל מתחו ביקורת על מעשהו של יפתח שלא היה לו תוקף (בבלי, מסכת תענית, דף ד', עמוד א'). כמו כן, ציטטנו את הגר"י גולדהר שכתב על שיירות של אלפי נשים שעלו מידי שנה בשנה לקברה להתפלל," ונקבע.. כי קבר קדוש הוא, והם מכבדים אותו עד היום".
[2] ברם, בספר 'אדמת קודש' לר' יצחק גולדהר הובא שהעיר שוקמזי, נמצאת במרחק 15 מייל מהכינרת.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com