בספר דברי הימים של מדינת ישראל והתפתחותה, מקבל הפטור מגיוס לחרדים מקום משמעותי ופוליטי שגם גובה מחירים ציבוריים לא מבוטלים משני הצדדים הנאבקים למצוא לו פתרון כדי למנוע קרע בחברה בישראל.
כאשר צוללים לנבכי הסוגיה הטעונה, אפשר לחשוב שהכל כבר נכתב ונאמר בעניין - בזמן שדבר לא משתנה - אך אירועי הטבח הנורא בשבת שמחת תורה ואירועי המלחמה שהגיעו בעקבותיו - טרפו את הקלפים ונדמה שהגענו לתוך פיר ציבורי מסוכן שבתוכו טמונים מוקשים ומטעני חומר נפץ חברתי שיהיה קשה מאוד לנטרלם.
השורות הבאות, לא מבקשות להכריע בוויכוח הפנימי בתוך המגזר החרדי כיצד לפעול או להתנהל מול ראשי הצבא בסוגיה הכי רגישה שמפלגת מזה דור את הציבור בישראל, אלא מטרתן לתת מבט על העבר ואל ההווה לתוך עיני המציאות המתפתחת.
איך הכול התחיל?
בתחילה, הפטור היה בעצם דיחוי שניתן לשנת תש"ח בלבד. באותה תקופה דובר על מספר של 400 איש בלבד המוגדרים כלמדנים שיקבלו את הפטור מגיוס. ההכרה הציבורית התבססה על הצורך לשחזר את עולם התורה והלמדנות שהיה קיים בקהילות היהודיות לפני השואה.
השחרור מהשירות חל אך ורק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.
כעבור עשור מקום המדינה, בשנת תשי"ח, עוגן לראשונה הסדר "תורתם אומנותם" במסמך שהוציא מנכ"ל משרד הביטחון דאז שמעון פרס שבו נקבעו נהלי דחיית השירות.
מאז נשמר הסדר הפטור לתלמידי ישיבות, אך באופן מובהק הוא היה הרבה יותר מצומצם מהותית מאשר כיום. להמחשה, בשנת תשל"ה עמד מספר מקבלי הפטור על 800 צעירים בשנה.
תפנית בעלילה
בשנת תשל"ז התרחש מהפך פוליטי בישראל ומפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין עלתה לשלטון. המפלגות החרדיות הצטרפו לקואליציה בהוראת גדולי התורה וההסכמים הקואליציוניים הגדילו את היקף המצטרפים להסדר "תורתו אומנותו".
יודגש שבכל אותה תקופה, ההבנה הרווחת הייתה בקרב כל הנוגעים בדבר, שהשירות הצבאי במתכונתו הרחבה אינו מתאים לאדם דתי שבאופן מהיר ומעשי עשוי להיקלע להתנגשות בחיי היום יום עם ערכיו הדתיים והאישיים תוך כדי היותו חייל בצבא.
ועדת הכהן
בשנת תשמ"ו, הוקמה ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ מנחם הכהן, דו"ח הוועדה המליצה כעבור שנתיים מהקמתה כי יש לחזור למצב הקודם בו מספר מקבלי הפטור הוא מוגבל באופן ממשי, וכי יש לקבוע מכסה של שלושה אחוזים משנתון הגיוס של תלמידי ישיבות, שיוכלו להצטרף להסדר "תורתו אומנותו".
ועדת טל
בשנת תשנ"ט - הוגשו עתירות לבג"ץ שקבע בעקבותיהן שההסדר של דחיית גיוס לבחורי הישיבות אינו חוקי וכי על הכנסת לחוקק חוק ראשי בעניין תוך שנה. באותה שנה מונתה ועדת טל - הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בחורי ישיבות לצה"ל. לראשותה מונה השופט בדימוס צבי טל, בין חבריה: ח"כ יצחק הרצוג, עו"ד ד"ר יעקב ויינרוט, הרב אשר טננבוים - מזכיר ועד הישיבות דאז ומרדכי קרליץ ראש העיר בני ברק דאז שזכה לגיבוי מלא בנושא ממרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.
בתקופת פסח תש"ס, ועדת טל פרסמה דו"ח מפורט ובכללו ניסוח הצעת החוק שהסעיף המרכזי בו הוא סעיף "שנת הכרעה". הסעיף אמור בעיקר לאפשר לחרדים להשתלב במעגל העבודה לפי בחירתם וללא חשש מצו גיוס שיחכה להם בתיבת הדואר. חבר הוועדה ר' אשר טננבוים סירב באותה תקופה לחתום על הדו"ח.
בסופו של דבר, בשנת תשס"ב עבר חוק טל, שהסדיר בהוראת שעה את הפטור לחרדים, והסמכויות היו בידי שר הביטחון שיכל להנפיק דיחויים ופטורים כוללניים ופרטניים למועמדים לגיוס.
על פי מתווה חוק טל שהוצע אז, בחורי ישיבות יזכו מדי שנה לדחיית שירות, עד גיל 22. בשלב זה יוכלו לצאת לשנת הכרעה, בה יוכלו לעבוד או ללמוד מחוץ לישיבה, בלא שיחויבו בגיוס. לאחר שנת ההכרעה יעמדו בפני כל בחור ישיבה שלוש אפשרויות: לחזור לישיבה, או אם ירצו - להצטרף למעגל העבודה ולשרת שירות צבאי בהתאם למצבם המשפחתי או לבצע שירות לאומי של שנה וחצי.
המשמעות הייתה שתלמידי ישיבות שיתמידו, ולא ירצו להתגייס לצבא - יהיו פטורים מגיוס לפי חוק.
בשנת תשע"ב, בית המשפט העליון ביטל את תוקפו של חוק טל, נשיאת העליון דאז, השופטת בדימוס דורית ביניש, קבעה כי החוק אינו חוקתי ולכן יש לבטלו.
ועדת פלסנר
בשנת תשע"ב החלה לפעול בכנסת ועדה לקידום השוויון בנטל בראשות חה"כ דאז יוחנן פלסנר, אלא שהוועדה פורקה בנסיבות פוליטיות תקופה קצרה לאחר שהוקמה.
פלסנר פרסם באותה תקופה דו"ח משלו שהתבסס על טיוטת הדו"ח של הוועדה. המטרה שהציב הייתה גיוס 80% מכל שנתון של חרדים החל משנת 2016 וגם הטלת קנסות כבדים על משתמטים מגיוס ועל הישיבות בהן הם לומדים.
ועדת פרי
בשנת תשע"ג הוקמה ועדה בראשותו של חה"כ יעקב פרי מיש עתיד, שהמליצה על תכנית גיוס לפיה יהיו פטורים מגיוס רק 1,800 "מתמידים" בכל שנתון.
הוועדה קבעה כי יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, ואילו ישיבות בעלות אחוזי גיוס גבוהים יתוגמלו כספית. כמו כן המליצה הוועדה כי אם יעדי הגיוס לא יתממשו, ייפתחו הליכים פליליים כנגד המסרבים להתגייס.
ועדת שקד
בהמשך הוקמה ועדת שקד בראשות חה"כ איילת שקד. לפי הצעת החוק שביקשה הוועדה לקדם, חוק השוויון בנטל יוחל משנת תשע"ז ומאז יהיה כל צעיר חרדי חייב להתייצב להליך גיוס. יעדי הגיוס יתבצעו בהדרגה על פי המתווה שנקבע: ב-2014 יתגייסו לצה"ל ולשירות לאומי בסך הכול 3,800 חרדים, ב-2015 יתגייסו 4,500, ולאחר מכן כ-5,200 חרדים. על פי ההצעה, הישיבות יבחרו מי יהיו העילויים שלא יתגייסו, ואם הן לא יעמדו במכסות – יוצאו צווי מעצר למשתמטים.
גם בתוך חדרי הדיונים של הוועדה הזו נשמעו הרים של טיעונים מכל קצוות הקשת הפוליטית כאשר העמדה החרדית כמעט ולא השתנתה ותמיד דבקה בעיקרון של כל מי שרוצה להישאר ללמוד בישיבה יוכל לעשות זאת ללא הפרעה.
עצרת המיליון
בתגובה לאישור המלצות ועדת שקד, בחורף תשע"ד, התקיימה הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות שהשתתפו בה מאות אלפי חרדים שמחו נגד הצעת החוק שגובשה בוועדת שקד.
הלחץ הפוליטי הכביר שהפעילו החרדים - עשה את שלו, ובשנת תשע"ה, לאחר כניסתן המחודשת של המפלגות החרדיות לממשלה, הוכנסו תיקונים נוספים לחוק שעבר בתקופת שקד, בין היתר נדחתה האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד שנת תשפ"ג, אז יוכל להחליט זאת שר הביטחון אם לא יתמלאו יעדי הגיוס. התיקון עבר ברוב של 49 מול 36 מתנגדים.
בג"ץ פוסל לצמיתות את החוק
באלול תשע"ז, ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים, בג"ץ פסל גם את הסדר הגיוס שהתקבל בכנסת וקבע שהוא יבוטל כעבור שנה ממתן פסק הדין, על מנת לאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן.
מאז, המדינה רק מבקשת הארכות ודחיות שונות ומשונות כדי להספיק לחוקק את הנושא בצורה ראויה אך התמורות והתהפוכות הפוליטיות יחד עם חילופי הממשלות והאירועים הביטחוניים הובילו לכך שלא יחוקק שום חוק והמצב היום נתון לחסדי מערכת הביטחון.
הנתונים הנוכחיים
לפי הערכות מומחים ואנשי מספרים הבקיאים בנתוני הגיוס, אלו העומדים מצד הצבא ואלו שעוקבים אחרי נתוני הצמיחה הדמוגרפית, הרי שמאגר הגברים החרדים מגיל 18 עד 26, שאינם מתגייסים, עומד על 60 אלף וקצת יותר, בהערכה גסה ניתן לומר שבכל שנתון של גיל גיוס יש כ-12 אלף צעירים מהמגזר החרדי שאינם מתגייסים.
עם השנים, היו אישים חרדים מסוימים שרכשו מיומנות וידע רב בסוגיה המפותלת והמורכבת, תוך כדי שהם בקיאים בשלל הניסוחים וההצעות שעלו אל שולחן הדיונים אינספור פעמים וגם ירדו מסדר היום מחמת אי אלו נסיבות ואירועים.
בין האישים שנחשבים בקיאים בנושא הסבוך ניתן למנות את השר לשעבר אריאל אטיאס המייצג בדיונים את עמדת מפלגת ש"ס, וכן את סגן השר אורי מקלב וחה"כ יעקב אשר מדגל התורה שמשקיעים שעות רבות של פעילות פרלמנטרית לפני ומאחורי הקלעים כדי למצוא את המתווה שאולי יעשה סוף לסאגה הבלתי נגמרת.
המצב החוקתי - העכשווי
לפני כחודש הוציא בג"ץ צו ביניים המחייב את הממשלה לנמק עד הלילה בחצות מדוע לא יגויסו בני הישיבות בהעדר חקיקה המסדירה את הפטור.
כתוצאה מכך, גלגלו הנציגים החרדים את המשבר לפתחו של ראש הממשלה נתניהו שבעצם חתם איתם על ההסכם הקואליציוני עם כינונה של הממשלה - המחייב אותו להסדיר את הפטור לבני הישיבות בחוק שיהיה מוסכם על המפלגות החרדיות.
אלא שכמו בכל שאר הנושאים הבוערים שעל סדר היום - המלחמה וצוק העיתים והחטופים שיבשו את לוחות הזמנים. הערב בדרמה של ממש, הוצגו שתי תשובות מפוצלות לבג"ץ בנושא - האחת של היועמ"שית שקבעה שיש להיערך לגיוס חרדים בהקדם ולהפסקת התקציבם, והשנייה של המדינה שמבקשת דחייה של יום אחד.