תשעה שופטי בג"ץ דנים הבוקר (ראשון) בשורת עתירות שעניינן גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל לצד הפסקת התקציבים למוסדות התורניים. במקביל, עשרות אלפי בני ישיבות עמלים בשעה זו על לימוד התורה הקדוש, כמדי יום. 'כיכר השבת' מעביר בשידור חי את הדיון.
מדובר בעתירות שהגישו מספר גורמים נגד שר הביטחון ומערכת הביטחון,
בין התובעים: 'התנועה למען איכות השלטון בישראל', 'אחים לנשק', 'פורום איילון' לזכויות אדם, 'התנועה הדמוקרטית האזרחית', ו'משמר הדמוקרטיה הישראלית'.
הדיון מתקיים בפני הרכב השופטים: ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט דוד מינץ, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, השופטת גילה כנפי-שטייניץ.
במערכת הפוליטית, בקואליציה ובפרט בסיעות החרדיות, עוקבים אחר הדיון הדרמטי שיכול להשליך גם על עתידה של ממשלת נתניהו השישית.
כזכור, לאחר שחוק הגיוס פקע ומעמדם של תלמידי הישיבות לא הוסדר, בג"צ קבע בצו ביניים כי יש להפסיק לתקצב את תלמידי הישיבות מיועדי הגיוס, התלמידים בגילאי 18-26, מה שהפך למכה כלכלית אדירה על עולם הישיבות והכוללים.
במרכז הדיון היום ידונו שופטי בג"צ האם להמשיך ולאסור את תקצוב עולם הישיבות והכוללים והאם הצבא יהיה חייב לשלוח צווי גיוס לעשרות אלפי תלמידי הישיבה והכוללים הנמצאים בגיל הגיוס.
נציג הממשלה טען בדיון כי לתפיסת הדרג המדיני, יש להעניק את מתן הסמכויות בנושא גיוס בני הישיבות לפוקד - כלומר לאיש קשר בצבא המטפל בגיוס, המשמעות היא שבהיעדר מוכנות של צה"ל, אין חובה לגייס. מול טענה זו טענו העותרים כי אין מקום לתת לקצין זוטר יכולת להחליט במקום שנדרש שיקול דעת ממשלתי רחב.
כותרות מהדיון:
17:07: הסתיים הדיון
העותרים מבקשים שצו הביניים נגד תקצוב הישיבות והכוללים ייהפך לקבוע
17:00: עו״ד דוד שוב: ראינו את ההתפרצות המגונה בסוף האולם, זו עת רגישה, אם בתקופה כזאת נהיה יותר מכילים וניתן עוד זמן נגיע לתוצאות טובות יותר. אם פעם חייל חרדי לא היה יכול להיכנס לבני ברק היום מקבלים אותו בברכה.
16:30: עו״ד טאובמן מדגיש כי הממשלה לא מונעת גיוס באופן גורף מפני שאסור לה לקבל שום החלטה. ״נכון להיום אין וואקום, יש חוק! ולפי החוק, הפוקד רשאי לשקול כל מיני שיקולים, כמו דוח שקדי שמדבר על היערכות וכו כדי למצוא פיתרון לשילוב החרדים. כי היום אין אפשרות מבחינת אורח החיים של 63,000 להגיע לצבא״.הוא ציין ש״הממשלה מעוניינת להגדיל את שיעורי הגיוס ככל שניתן. חוק שירות ביטחון חל על כולם באופן שווה אין חריגים, וגם החרדים כפופים אליו״.
16:00: הפסקה בדיוני בית המשפט
15:50: מהומה פרצה באולם הדיונים בבית המשפט כאשר אדם חרדי התפרץ לפתע מירכתי האולם נגד השופטים וצעק: "לא יעזור לכם כלום - נמות ולא נתגייס" , מאבטחי בית המשפט הוציאו אותו במהירות מהאולם
15:25: עו״ד גלעד שר, מייצג התנועה הדמוקרטית האזרחית, עותרים גם הם על מתן התמיכות לישיבות: מצהירים על קבלת עמדת היועמ״שית, ״נדרש כיום הסדר חקיקתי מקיף ושוויוני; הפגיעה בשוויון גדלה באופן דרמטי מאז תחילת המלחמה״.
השופט פוגלמן מבקש להתמקד רק בעניין התמיכות ״למרות שצרכי הצבא זה נושא שמעניין את כולנו״.
15:15: עו״ד משה שפירא, מייצג האגודה לזכויות האזרח, עותרים על התמיכות לישיבות: אנחנו נמצאים במצב שהחרדים לא נמצאים גם במערך המילואים כיוון שבגיל 26 הם מקבלים פטור מוחלט. הצורך בגיוס הוא אמיתי, כואב ומדמם.
בסיכומו של דבר, שפירא אמר כי הם מקבלים את עמדת היועמ״שית בנוגע לתמיכות. ״המדינה לא יכולה לממן מצב שמתוכנן להיות עבירה על החוק״, אמר.
מבקשים: להפוך את צו הביניים לצו מוחלט, שבית המשפט יהיה מעורב בתהליך כדי שההחלטה לא תמוסמס.
14:50: עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר, מייצגת קבוצת עותרים: המוטיבציה של הציבור המתגייס מושפעת מאי גיוס חרדים ״הציבור מסתכל עליכם ומצפה לראות שזה לא מס שפתיים, שהחוק יקויים״.
בהתייחסות לתשובת הממשלה, שזאת מתנערת מכל סמכויותיה ומעבירה אותן לפוקד, אמרה עורכת הדין כי ״בית המשפט לא יכול להחזיר את עצמו שנות אור אחורנית ולהסכים לדבר כזה״.
14:35: עורך הדין טומס מנור, מייצג ״אחים לנשק״: ברור שלפוקד אין סמכות לפטור מגזרי אוכלוסיה שלמים, אלא רק לשר הביטחון. הניסיון לתת לפוקד את הסמכות היא ״פגיעה אקוטית״ בשוויון.
14:20: עו"ד אליעד שרגא, המשמש גם כיו"ר התנועה לאיכות השלטון, הציג בדיון בבג"ץ את טענות העותרים, שדורשים לגייס חרדים. "אשתי ואני שלחנו שישה ילדים למלחמה, חמישה לוחמים ולוחמת. החובה שלכם זה להוריד את רמת הסיכון מכל אחד מהלוחמים שבקרב. קבלו החלטה אמיצה",
14:05: לאחר התחדשות הדיון בסיומה של ההפסקה: עורך הדין דורון טאובמן שאמר לפני כמה שעות שמדובר ב״דיני נפשות״ לחרדים, חוזר בו ״שגיתי בלשוני״
עו״ד דוד שוב בשם איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים: "כבוד השופט סולברג התרעם על המספר 3000 אבל המציאות היא שהצבא לא יכול לקלוט יותר. אם זו נקודת המוצא, איזה סיבה מוסרית יש לי לקחת מאחרים, יש לנו בחורי ישיבות שרוצים דחיית שירות והם אומרים שאם לא נקבל דחיית שירות נקיים את החוק. בהנחה שיהיה חוק ולא יהיה הסדר רוב האנשים יתגייסו, איזה סיבה מוסרית יש לי לאנוס את לשון החוק כדי לשלול מהם קצבה. אני מבין שברמה התקשורתית נמאס מהחרדים האלה שמשחקים איתנו חתול ועכבר 100 שנה וכגל הבגצים האלה לא עוזרים אז בואו ניקח מהם את הכסף.
עו״ד הנר הלמן, מנהל מחלקת הבג״צים בפרקליטות המדינה: צה״ל מסוגל לגייס 3000 חרדים על סוף השנה, בנוסף לכאלף שמתגייסים בכל שנה כבר כיום.
השופט יצחק עמית הביע ביקורת על המפלגות החרדיות שלא טרחו להתייצב לדיון ולהציג את עמדתם.
12:25: הדיון התחדש אחרי הפסקה קצרה: עו״ד שמואל הורביץ, נציג איחוד בני הישיבות בארץ ישראל, טוען שאין טעם לכפות גיוס על בני ישיבות כאשר ברור שהדבר לא יעבור בקלות. לדבריו בית המשפט בעצמו קבע שיש להתחשב בשיקולים אלו ואין לנקוט במדיניות של ״ייקוב הדין את ההר״.
עורך הדין שמואל הורביץ טען: כשם שמחבלי נוחב׳ה זוכים לקבל זכויות מכוח החוק, כך גם תלמידי הישיבות זכאים, ״למרות האווירה בחדר״.
השופטת ברק ארז הבהירה שהדיון הוא לא ציבורי או פופוליסטי אלא משפטי גרידא.
עורך הדין דורון טאובמן, המייצג את הממשלה בדיון בבג"צ, פתח את דבריו ואמר כי הממשלה מכירה בחשיבות הגדולה של גיוס לצבא. הוא הסביר כי הממשלה רואה "חשיבות הראשונה במעלה" להגדרת הגיוס של בני הישיבות, אך יחד עם זאת היא ערה לקושי העצום של החברה החרדית לגיוס בני הישיבות, "הן מפני חשש קרדינלי לפגיעה באורח חייהם והן משום החשש לפגיעה בלימוד התורה".
במהלך הדיון, השופטת דפנה ברק ארז שאלה את עו"ד דורון טאובמן אם הממשלה מסכימה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות עוד השנה. הוא השיב: "לא. יש דו"ח ועדת שקד שאומר שיש להיערך - ואני נערך כדי לגייס".
השופט נעם סולברג העיר: "עכשיו בעיצומה של המלחמה אי אפשר לעמוד ביעדים? זה צעד ראשון בסיסי ומינימלי".
בהמשך הדיון, השופט סולברג התייחס שוב לדברי עו"ד טאובמן כי הממשלה לא מסכימה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות עוד השנה, ואמר: "מאוד התאכזבתי מתשובתך על המספר 3,000. בכל העשור האחרון היו מספרים כאלו מדי שנה. אז מה החידוש? הלוואי והיה פי שלושה או ארבעה מהמספר הזה. הממשלה לא מהאו"ם, צריך לבצע את זה".
השופטת יעל וילנר הדגישה בפני עו"ד טאובמן, כי אם הממשלה לא מתנגדת לשיקול הדעת של משרד הביטחון ולהערכות שלו על היכולת לגייס 3,000 בחורי ישיבות, אז "הדרישה היא לקיים את החוק".
השופט יצחק עמית טען כי "התזה שלכם היא משחקי מילים כדי לעקוף את הלכת רובינשטיין", הקובעת שיש להסדיר את נושא גיוס בני הישיבות בחקיקה.
עו"ד טאובמן השיב כי "הממשלה לא מתערבת" ומ"מ נשיא העליון, השופט פוגלמן, העיר בתגובה: "עכשיו אדוני לא מתחבר רק לדברי היועצת המשפטית לממשלה אלא גם לעותרים, אז אפשר לסיים".
השופטת ברק-ארז שאלה את נציג הממשלה עו"ד טאובמן, אם אין משמעות לזה שאין חוק בכל הנוגע להשפעה על התקציבים שניתנים לישיבות. עו"ד טאובמן השיב: "חד משמעית לא".
בהמשך, טען עו"ד טאובמן כי הפסקת התקצוב נוגעת ל"דיני נפשות של עשרות אלפי אברכים" והשופטת ברק-ארז הדגישה העירה: "לא דיני נפשות רק של אברכים - אלא של אזרחים אחרים".
נציג הפרקליטות, עו"ד אבי מליקובסקי, מציג בדיון את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהיא נגד עמדת הממשלה.
הוא טען כי הגיוס של 3,000 בני ישיבות הוא "רק תגובה מיידית", והדגיש כי "זה לא מספר סופי", אלא "מספר מינימלי שעדיין לא משקף את ערך השוויון".
השופט נעם סולברג תהה בפניו: "למה להסתפק ב-3,000? למה עכשיו במצוקה הנוראה שאנחנו נמצאים בה רק 3,000?".
0 תגובות