תעלומת המדיינים בעמק יזרעאל: האם הם הגיעו לעזה?

• "הושתק במכוון?" - החידוש של הגר"א שהמהדירים ניסו להסתיר
• התעלומה התלמודית - רב ושמואל על ערים סמוכות בשם 'תפסח ועזה'

הפסוק בספר שופטים:

"וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ עַד בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר". (שופטים ו, ד)

הקושיה: המדיינים, עמלק ובני קדם, שחנו בעמק יזרעאל ופעלו בצפון הארץ, מתוארים כמי שהשחיתו את יבול הארץ "עד בואך עזה".

הקושי בולט במיוחד כאשר בוחנים את ההקשר המלא של הסיפור. המדיינים חנו בעמק יזרעאל:

"וְכׇל מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו וַיַּעַבְרוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל". (שם לג)

וגדעון, שקם להילחם בהם, זימן לוחמים רק משבטי הצפון:

"וּמַלְאָכִים שָׁלַח בְּכׇל מְנַשֶּׁה וַיִּזָּעֵק גַּם הוּא אַחֲרָיו וּמַלְאָכִים שָׁלַח בְּאָשֵׁר וּבִזְבֻלוּן וּבְנַפְתָּלִי וַיַּעֲלוּ לִקְרָאתָם". (שם לה)

כיצד ייתכן שהמדיינים, שפעלו בצפון, השחיתו את יבול הארץ עד עזה הרחוקה בדרום?

רבותינו ז"ל עסקו בישוב קושיה זו. המצודות פירש את הביטוי "עד בואך" ככוונה לכיוון או לדרך, ולא למקום עצמו: "מתחלת הגבול עד אשר תבוא אל עזה, וכאלו ידבר לנוכח מול האדם היודע המקום".

אולם פירוש זה עדיין משאיר את הקושי הגיאוגרפי: מדוע לציין דווקא את עזה הרחוקה כנקודת ייחוס, כאשר כל האירועים מתרחשים במרחב הצפוני של הארץ?

הפתרון המהפכני: עזה של אפרים

ומכאן, הפתרון המהפכני: אם נקבל את קיומה של עזה נוספת בנחלת אפרים, כפי שקבע הגר"א, הקושי נפתר באופן מושלם.

עזה של אפרים, הנמצאת בפינה הצפונית-מערבית של נחלת השבט, קרובה הרבה יותר לעמק יזרעאל. המדיינים, שחנו בעמק יזרעאל, אכן יכלו להשחית את יבול הארץ "עד בואך עזה" - עזה של אפרים! - מבלי להתרחק מזירת המלחמה העיקרית.

הקשר לשבט אפרים

הפתרון הזה אף מאיר באור חדש את תגובתם של בני אפרים לגדעון:

"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ אֶפְרַיִם מָה הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָּנוּ לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ כִּי הָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן וַיְרִיבוּן אִתּוֹ בְּחׇזְקָה". (שם ח, א)

בני אפרים הקפידו על שלא נקראו למלחמה, כיון שהמלחמה הגיע עד גבולם (עזה של אפרים), ואומנם מלשון הפסוק לא ברור האם הם עצמם סבלו מהפשיטות, אבל הם ציפו שיקראו להם למלחמה.

מעניין לציין שגדעון לא קרא לשבטי הדרום (יהודה, בנימין ושמעון) להשתתף במלחמה, כנראה כי אזוריהם לא היו מאוימים על ידי המדיינים. אבל אפרים, שגבל באזור הפעילות, ציפה להיקרא.

שחזור מסלול המדיינים

לאור זיהויה של עזה נוספת בגבול אפרים, ניתן לשחזר את מסלול הפשיטות של המדיינים:

1. עלייתם מעבר לירדן (מדין ישבה ממזרח לארץ ישראל)
2. חנייתם בעמק יזרעאל כבסיס לפעולה
3. פשיטות דרומה לנחלת מנשה המערבית ועד לגבול הצפוני של אפרים - "עד בואך עזה"
4. חזרה לבסיס בעמק יזרעאל

תנועה כזו, שאינה מתרחקת מהבסיס המרכזי בעמק יזרעאל, הגיונית מבחינה צבאית ומתיישבת היטב עם שאר פרטי הסיפור בספר שופטים.